Job 32
1 Forsothe these thre men leften of to answere Joob, for he semyde a iust man to hem.
| וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ |
2 And Helyu, the sone of Barachel Buzites, of the kynrede of Ram, was wrooth, and hadde indignacioun; forsothe he was wrooth ayens Joob, for he seide hym silf to be iust bifor God.
| ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ |
3 Sotheli Helyu hadde indignacioun ayens the thre frendis of hym, for thei hadden not founde resonable answere, but oneli hadde condempned Joob.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ |
4 Therfor Helyu abood Joob spekynge, for thei, that spaken, weren eldere men.
| ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ |
5 But whanne he hadde seyn, that thre men myyten not answere, he was wrooth greetly.
| וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ |
6 And Helyu, the sone of Barachel Buzites, answeride, and seyde, Y am yongere in tyme, sotheli ye ben eldere; therfor with heed holdun doun Y dredde to schewe to you my sentence.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ |
7 For Y hopide that lengere age schulde speke, and that the multitude of yeeris schulden teche wisdom.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ |
8 But as Y se, spirit is in men, and the enspiryng `ether reuelacioun, of Almyyti God yyueth vndurstondyng.
| אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ |
9 Men of long lijf ben not wise, and elde men vndurstonden not doom.
| לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ |
10 Therfor Y schal seie, Here ye me, and Y also schal schewe my kunnyng to you.
| לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ |
11 For Y abood youre wordis, Y herde youre prudence, as long as ye dispuytiden in youre wordis.
| הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ |
12 And as long as Y gesside you to seie ony thing, Y bihelde; but as Y se, `noon is of you, that may repreue Joob, and answere to hise wordis;
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ |
13 lest perauenture ye seien, We han founde wisdom; God, and not man, hath cast hym awei.
| פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ |
14 Joob spak no thing to me, and Y not bi youre wordis schal answere hym.
| ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ |
15 Thei dredden, and answeriden no more, and token awei speche fro hem silf.
| חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ |
16 Therfor for Y abood, and thei spaken not, thei stoden, and answeriden no more; also Y schal answere my part,
| והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ |
17 and Y schal schewe my kunnyng.
| אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ |
18 For Y am ful of wordis, and the spirit of my wombe, `that is, mynde, constreyneth me.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ |
19 Lo! my wombe is as must with out `spigot, ether a ventyng, that brekith newe vessels.
| הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ |
20 Y schal speke, and brethe ayen a litil; Y schal opene my lippis, and Y schal answere.
| אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ |
21 Y schal not take the persoone of man, and Y schal not make God euene to man.
| אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ |
22 For Y woot not hou long Y schal abide, and if my Makere take me awei `after a litil tyme.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ |
