Job 13
1 Lo! myn iye siy alle thingis, and myn eere herde; and Y vndurstood alle thingis.
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ |
2 Euene with youre kunnyng also Y kan, and Y am not lowere than ye.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ |
3 But netheles Y schal speke to Almyyti God, and Y coueite to dispute with God;
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ |
4 and firste Y schewe you makeris of leesyng, and louyeris of weyward techyngis.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ |
5 And `Y wolde that ye weren stille, that ye weren gessid to be wise men.
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ |
6 Therfor here ye my chastisyngis; and perseyue ye the doom of my lippis.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ |
7 Whether God hath nede to youre leesyng, that ye speke gilis for hym?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ |
8 Whether ye taken his face, and enforsen to deme for God?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ |
9 Ethir it schal plese hym, fro whom no thing mai be hid? Whether he as a man schal be disseyued with youre falsnessis?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ |
10 He schal repreue you; for ye taken his face in hiddlis.
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ |
11 Anoon as he schal stire hym, he schal disturble you; and his drede schal falle on you.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ |
12 Youre mynde schal be comparisound to aische; and youre nollis schulen be dryuun in to clei.
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ |
13 Be ye stille a litil, that Y speke, what euer thing the mynde hath schewid to me.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ |
14 Whi to-rende Y my fleischis with my teeth, and bere my lijf in myn hondis?
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ |
15 Yhe, thouy God sleeth me, Y schal hope in hym; netheles Y schal preue my weies in his siyt.
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ |
16 And he schal be my sauyour; for whi ech ypocrite schal not come in his siyt.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ |
17 Here ye my word, and perseyue ye with eeris derke and harde figuratif spechis.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ |
18 Yf Y schal be demed, Y woot that Y schal be foundun iust.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ |
19 Who is he that is demed with me? Come he; whi am Y stille, and am wastid?
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ |
20 Do thou not to me twei thingis oneli; and thanne Y schal not be hid fro thi face.
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ |
21 Make thin hond fer fro me; and thi drede make not me aferd.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ |
22 Clepe thou me, and Y schal answere thee; ethir certis Y schal speke, and thou schalt answere me.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ |
23 Hou grete synnes and wickidnessis haue Y? Schewe thou to me my felonyes, and trespassis.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ |
24 Whi hidist thou thi face, and demest me thin enemy?
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ |
25 Thou schewist thi myyt ayens a leef, which is rauyschid with the wynd; and thou pursuest drye stobil.
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ |
26 For thou writist bitternessis ayens me; and wolt waste me with the synnes of my yong wexynge age.
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ |
27 Thou hast set my foot in a stok, and thou hast kept alle my pathis; and thou hast biholde the steppis of my feet.
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ |
28 And Y schal be wastid as rot, and as a cloth, which is etun of a mouyte.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ |
