Job 11
1 Forsothe Sophar Naamathites answeride, and seide,
| ויען צפר הנעמתי ויאמר |
2 Whether he, that spekith many thingis, schal not also here? ether whethir a man ful of wordis schal be maad iust?
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק |
3 Schulen men be stille to thee aloone? whanne thou hast scorned othere men, schalt thou not be ouercomun of ony man?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם |
4 For thou seidist, My word is cleene, and Y am cleene in thi siyt.
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך |
5 And `Y wolde, that God spak with thee, and openyde hise lippis to thee;
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך |
6 to schewe to thee the priuetees of wisdom, and that his lawe is manyfold, and thou schuldist vndurstonde, that thou art requirid of hym to paie myche lesse thingis, than thi wickidnesse disserueth.
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך |
7 In hap thou schalt comprehende the steppis of God, and thou schalt fynde Almyyti God `til to perfeccioun.
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא |
8 He is hiyere than heuene, and what schalt thou do? he is deppere than helle, and wherof schalt thou knowe? (Sheol h7585)
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) |
9 His mesure is lengere than erthe, and brodere than the see.
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים |
10 If he distrieth alle thingis, ethir dryueth streitli `in to oon, who schal ayenseie hym? Ethir who may seie to hym, Whi doest thou so?
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו |
11 For he knowith the vanyte of men; and whether he seynge byholdith not wickidnesse?
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן |
12 A veyn man is reisid in to pride; and gessith hym silf borun fre, as the colt of a wilde asse.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד |
13 But thou hast maad stidefast thin herte, and hast spred abrood thin hondis to hym.
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך |
14 If thou doest awei `fro thee the wickidnesse, which is in thin hond, and vnriytfulnesse dwellith not in thi tabernacle,
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה |
15 thanne thou schalt mowe reise thi face with out wem, and thou schalt be stidefast, and thou schalt not drede.
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא |
16 And thou schalt foryete wretchidnesse, and thou schalt not thenke of it, as of watris that han passid.
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר |
17 And as myddai schynynge it schal reise to thee at euentid; and whanne thou gessist thee wastid, thou schalt rise vp as the dai sterre.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה |
18 And thou schalt haue trist, while hope schal be set forth to thee; and thou biried schalt slepe sikurli.
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב |
19 Thou schalt reste, and `noon schal be that schal make thee aferd; and ful many men schulen biseche thi face.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים |
20 But the iyen of wickid men schulen faile; and socour schal perische fro hem, and the hope of hem schal be abhominacyioun of soule.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש |
