James 1
1 James, the seruaunt of God, and of oure Lord Jhesu Crist, to the twelue kinredis, that ben in scatering abrood, helthe.
| יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃ |
2 My britheren, deme ye al ioye, whanne ye fallen in to diuerse temptaciouns, witynge,
| אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃ |
3 that the preuyng of youre feith worchith pacience;
| בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃ |
4 and pacience hath a perfit werk, that ye be perfit and hole, and faile in no thing.
| והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃ |
5 And if ony of you nedith wisdom, axe he of God, which yyueth to alle men largeli, and vpbreidith not; and it schal be youun to hym.
| ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃ |
6 But axe he in feith, and doute no thing; for he that doutith, is lijk to a wawe of the see, which is moued and borun a boute of wynde.
| רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃ |
7 Therfor gesse not the ilke man, that he schal take ony thing of the Lord.
| והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃ |
8 A man dowble in soule is vnstable in alle hise weies.
| איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃ |
9 And a meke brother haue glorie in his enhaunsyng,
| אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃ |
10 and a riche man in his lownesse; for as the flour of gras he schal passe.
| והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃ |
11 The sunne roos vp with heete, and driede the gras, and the flour of it felde doun, and the fairnesse of his chere perischide; and so a riche man welewith in hise weies.
| כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃ |
12 Blessid is the man, that suffrith temptacioun; for whanne he schal be preued, he schal resseyue the coroun of lijf, which God biheyte to men that louen hym.
| אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃ |
13 No man whanne he is temptid, seie, that he is temptid of God; for whi God is not a temptere of yuele thingis, for he temptith no man.
| אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃ |
14 But ech man is temptid, drawun and stirid of his owne coueiting.
| כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃ |
15 Aftirward coueityng, whanne it hath conseyued, bringith forth synne; but synne, whanne it is fillid, gendrith deth.
| ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃ |
16 Therfor, my most dereworthe britheren, nyle ye erre.
| אל תתעו אחי אהובי׃ |
17 Ech good yifte, and ech perfit yifte is from aboue, and cometh doun fro the fadir of liytis, anentis whom is noon other chaungyng, ne ouerschadewyng of reward.
| כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃ |
18 For wilfulli he bigat vs bi the word of treuthe, that we be a bigynnyng of his creature.
| הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃ |
19 Wite ye, my britheren moost loued, be ech man swift to here, but slow to speke, and slow to wraththe;
| על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃ |
20 for the wraththe of man worchith not the riytwisnesse of God.
| כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃ |
21 For which thing caste ye awei al vnclennesse, and plentee of malice, and in myldenesse resseyue ye the word that is plauntid, that may saue youre soulis.
| לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃ |
22 But be ye doeris of the word, and not hereris oneli, disseiuynge you silf.
| והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃ |
23 For if ony man is an herere of the word, and not a doere, this schal be licned to a man that biholdith the cheer of his birthe in a mirour;
| כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ |
24 for he bihelde hym silf, and wente awei, and anoon he foryat which he was.
| כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃ |
25 But he that biholdith in the lawe of perfit fredom, and dwellith in it, and is not maad a foryetful herere, but a doere of werk, this schal be blessid in his dede.
| אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃ |
26 And if ony man gessith hym silf to be religiouse, and refreyneth not his tunge, but disseyueth his herte, the religioun of him is veyn.
| איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃ |
27 A clene religioun, and an vnwemmed anentis God and the fadir, is this, to visite fadirles and modirles children, and widewis in her tribulacioun, and to kepe hym silf vndefoulid fro this world.
| זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃ |
