James 4
1 Wherof ben batelis and cheestis among you? Whether not of youre coueitisis, that fiyten in youre membris?
| מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃ |
2 Ye coueiten, and ye han not; ye sleen, and ye han enuye, and ye moun not gete. Ye chiden, and maken batel; and ye han not, for ye axen not.
| אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃ |
3 Ye axen, and ye resseyuen not; for that ye axen yuele, as ye schewen opynli in youre coueitisis.
| הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃ |
4 Auowtreris, witen not ye, that the frenschip of this world is enemye to God? Therfor who euere wole be frend of this world, is maad the enemye of God.
| הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃ |
5 Whether ye gessen, that the scripture seith veynli, The spirit that dwellith in you, coueitith to enuye?
| או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃ |
6 But he yyueth the more grace; for which thing he seith, God withstondith proude men, but to meke men he yyueth grace.
| וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ |
7 Therfor be ye suget to God; but withstonde ye the deuel, and he schal fle fro you.
| לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃ |
8 Neiye ye to God, and he schal neiye to you. Ye synneris, clense ye hondis, and ye double in soule, purge ye the hertis.
| קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ |
9 Be ye wretchis, and weile ye; youre leiyyng be turned in to weping, and ioye in to sorewe of herte.
| התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃ |
10 Be ye mekid in the siyt of the Lord, and he schal enhaunse you.
| הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃ |
11 My britheren, nyle ye bacbite ech othere. He that bacbitith his brothir, ethir that demeth his brothir, bacbitith the lawe, and demeth the lawe. And if thou demest the lawe, thou art not a doere of the lawe, but a domesman.
| אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃ |
12 But oon is makere of the lawe, and iuge, that may lese, and delyuere.
| אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃ |
13 And who art thou, that demest thi neiybore? Lo! now ye, that seien, To dai ethir to morewe we schulen go in to thilke citee, and there we schulen dwelle a yeer, and we schulen make marchaundise, and we schulen make wynning;
| הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃ |
14 whiche witen not, what is to you in the morewe.
| ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃ |
15 For what is youre lijf? A smoke apperinge at a litil, and aftirward it schal be wastid. Therfor that ye seie, If the Lord wole, and if we liuen, we schulen do this thing, ether that thing.
| תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃ |
16 And now ye maken ful out ioye in youre pridis; euery siche ioye is wickyd.
| עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃ |
17 Therfor it is synne to hym, that kan do good, and doith not.
| לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃ |
