Hebrews 7
1 And this Melchisedech, king of Salem, and preest of the hiyeste God, which mette with Abraham, as he turnede ayen fro the sleyng of kyngis, and blesside hym;
| אותו מלכי־צדק היה מלך העיר שלם וכהן לאל עליון. כשחזר אברהם מהקרב שבו ניצח מלכים רבים, יצא מלכי־צדק לקבל את פניו וברך אותו, |
2 to whom also Abraham departide tithis of alle thingis; first he is seid king of riytwisnesse, and aftirward kyng of Salem, that is to seie, king of pees,
| ואילו אברהם העניק לו מעשר מכל השלל שלקח. מלכי־צדק פירושו: מלך הצדקה, אך הוא גם מלך השלום, שכן שלם פירושו שלום. |
3 with out fadir, with out modir, with out genologie, nether hauynge bigynnyng of daies, nether ende of lijf; and he is lickened to the sone of God, and dwellith preest with outen ende.
| אין לנו כל מסמך שמעיד על ייחוסו של מלכי־צדק; לא אב ולא אם, וגם לא ידוע לנו דבר על לידתו ועל מותו. חייו דומים לחיי בן־האלוהים וכהונתו עומדת לנצח. |
4 But biholde ye how greet is this, to whom Abraham the patriark yaf tithis of the beste thingis.
| הבה נבחן את גדולתו של מלכי־צדק: א) אפילו אברהם אבינו העניק לו מעשר משללו. |
5 For men of the sones of Leuy takinge presthod han maundement to take tithis of the puple, bi the lawe, that is to seie, of her britheren, thouy also thei wenten out of the leendis of Abraham.
| אילו היה מלכי־צדק כהן משבט לוי, היה אברהם חייב לתת לו מעשר, כפי שבמרוצת הזמן ציוותה התורה על בני־ישראל לפרנס את הכוהנים שהקדישו את חייהם לעבודת אלוהים. |
6 But he whos generacioun is not noumbrid in hem, took tithis of Abraham; and he blesside this Abraham, which hadde repromyssiouns.
| מלכי־צדק לא השתייך למשפחת בני־לוי, ובכל זאת נתן לו אברהם מעשר. ב) מלכי־צדק ברך את אברהם – שלו ניתנה הבטחת ה׳ – |
7 With outen ony ayenseiyng, that that is lesse, is blessid of the betere.
| וכפי שאנו יודעים, גדול מי שמברך ממקבל הברכה. ג) |
8 And heere deedli men taken tithis; but there he berith witnessyng, that he lyueth.
| בכהונת הלויים היו מקבלי המעשר אנשים של בשר ודם, אשר מתו בבוא העת, ואילו על מלכי־צדק אנו קוראים כאילו הוא חי לעולם. ד) |
9 And that it be seid so, bi Abraham also Leuy, that took tithis, was tithid; and yit he was in his fadris leendis,
| אפשר אף לומר שלוי עצמו – אבי שבט הכוהנים, ומי שבדרך כלל מקבל מעשר מאחרים – נתן מעשר למלכי־צדק באמצעות המעשר של אברהם. |
10 whanne Melchisedech mette with hym.
| כיצד יתכן הדבר? אמנם לוי טרם נולד, אולם בהיותו זרע אברהם הוא היה בחלציו כשיצא מלכי־צדק לקראת אברהם. ה) |
11 Therfor if perfeccioun was bi the preesthood of Leuy, for vndur hym the puple took the lawe, what yit was it nedeful, another preest to rise, bi the ordre of Melchisedech, and not to be seid bi the ordre of Aaron?
| אילו כהונת הלווים, שמשמשת יסוד לתורה, יכלה להושיע אותנו, מדוע שלח אלוהים את המשיח ככהן במעמד מלכי־צדק? מדוע לא במעמד אהרון, שהייתה דרגתם של כל שאר הכוהנים? |
12 For whi whanne the preesthod is translatid, it is nede that also translacioun of the lawe be maad.
| התשובה היא: כיוון שאם יש שינוי בכהונה, צריך לשנות גם את התורה. |
13 But he in whom these thingis ben seid, is of another lynage, of which no man was preest to the auter.
| כולנו יודעים שישוע המשיח לא השתייך לשבט לוי, אלא לשבט יהודה אשר אנשיו מעולם לא עסקו בתפקידי כהונה, שכן משה מעולם לא מינה אותם לכך. |
14 For it is opyn, that oure Lord is borun of Juda, in which lynage Moises spak no thing of preestis.
15 And more yit it is knowun, if bi the ordre of Melchisedech another preest is risun vp;
| אם כן, אנו יכולים לראות בבירור ששיטתו של אלוהים השתנתה: המשיח, שהוא הכהן הגדול בדרגת מלכי־צדק, |
16 which is not maad bi the lawe of fleischli maundement, but bi vertu of lijf that may not be vndon.
| לא נתמנה לתפקידו על־פי הישן שמחייב השתייכות לשבט לוי, כי אם על־פי הכוח של חיים נצחיים, |
17 For he witnessith, That thou art a preest with outen ende, bi the ordre of Melchisedech; (aiōn g165)
| ועדות לכך אנו מוצאים בתהלים:”אתה כוהן לעולם, על דברתי מלכי־צדק“. (aiōn g165) |
18 that repreuyng of the maundement bifor goynge is maad, for the vnsadnesse and vnprofit of it.
| השיטה הישנה, לפיה עבר תפקיד הכהונה בירושה מאב לבן, נתבטלה, משום שהוכיחה את עצמה כחלשה ובלתי־יעילה. |
19 For whi the lawe brouyt no thing to perfeccioun, but there is a bringing in of a betere hope, bi which we neiyen to God.
| התורה לא תיקנה את טבע האדם ולא הושיעה איש. מאידך, אלוהים העניק לנו תקווה טובה יותר: ישוע המשיח שמאפשר לנו להתקרב אל אלוהים. |
20 And hou greet it is, not with out sweryng; but the othere ben maad preestis with outen an ooth;
| אלוהים נשבע שהמשיח יהיה כהן לנצח, אף כי מעולם לא נשבע לכוהנים אחרים. |
21 but this preest with an ooth, bi hym that seide `to hym, The Lord swoor, and it schal not rewe hym, Thou art a preest with outen ende, bi the ordre of Melchisedech; (aiōn g165)
| רק למשיח אמר אלוהים:”נשבע ה׳ ולא יינחם:’אתה כהן לעולם, על דברתי מלכי־צדק‘. “ (aiōn g165) |
22 in so myche Jhesus is maad biheetere of the betere testament.
| בזכות שבועה זאת, המשיח הוא ערובה חיה לברית טובה יותר. |
23 And the othere weren maad manye preestis, `therfor for thei weren forbedun bi deth to dwelle stille;
| הכוהנים הקודמים היו רבים במספר, מפני שמותם מנע מהם להמשיך בתפקידם לנצח. |
| ואילו המשיח מחזיק בכהונתו לנצח, מפני שלחייו אין סוף. (aiōn g165) |
25 Wherfor also he may saue with outen ende, comynge nyy bi hym silf to God, and euermore lyueth to preye for vs.
| מסיבה זאת יכול המשיח להושיע את כל מי שבא אל אלוהים באמצעותו, ומאחר שהוא חי לנצח, תמיד יסנגר עלינו לפני אלוהים. |
26 For it bisemyde that sich a man were a bischop to vs, hooli, innocent, vndefoulid, clene, departid fro synful men, and maad hiyere than heuenes;
| אם כן, המשיח הוא כהן גדול המתאים בדיוק לצרכינו: קדוש, חסר־דופי, מושלם, טהור ונבדל מחוטאים. כן, זהו משיחנו שקיבל מקום כבוד בשמים. |
27 which hath not nede ech dai, as prestis, first for hise owne giltis to offre sacrifices, and aftirward for the puple; for he dide this thing in offringe hym silf onys.
| הוא אינו צריך להקריב מדי יום קורבנות עבור חטאיו וחטאי העם – כמנהג הכוהנים האחרים – שכן המשיח הקריב קורבן אחד לתמיד: המשיח הקריב את עצמו. |
28 And the lawe ordeynede men prestis hauynge sijknesse; but the word of swering, which is after the lawe, ordeynede the sone perfit with outen ende. (aiōn g165)
| התורה מינתה אנשים חלשים כמונו לשרת ככוהניה הגדולים, ואילו שבועת ה׳, שניתנה לאחר מתן התורה, מינתה את בן־אלוהים המושלם לכוהן נצחי. (aiōn g165) |
