Galatians 4
1 But Y seie, as long tyme as the eir is a litil child, he dyuersith no thing fro a seruaunt, whanne he is lord of alle thingis;
| ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל׃ |
2 but he is vndur keperis and tutoris, in to the tyme determyned of the fadir.
| אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו׃ |
3 So we, whanne we weren litle children, we serueden vndur the elementis of the world.
| ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃ |
4 But aftir that the fulfilling of tyme cam, God sente his sone,
| ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה׃ |
5 maad of a womman, maad vndur the lawe, that he schulde ayenbie hem that weren vndur the lawe, that we schulden vnderfonge the adopcioun of sones.
| לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים׃ |
6 And for ye ben Goddis sones, God sente his spirit in to youre hertis, criynge, Abba, fadir.
| ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו׃ |
7 And so ther is not now a seruaunt, but a sone; and if he is a sone, he is an eir bi God.
| לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח׃ |
8 But thanne ye vnknowynge God, serueden to hem that in kynde weren not goddis.
| הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים׃ |
9 But now whanne ye han knowe God, and ben knowun of God, hou ben ye turned eftsoone to the febil and nedi elementis, to the whiche ye wolen eft serue?
| ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש׃ |
10 Ye taken kepe to daies, and monethis, and tymes, and yeris.
| ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃ |
11 But Y drede you, lest without cause Y haue trauelid among you.
| מתירא אני פן לריק עמלתי בכם׃ |
12 Be ye as Y, for Y am as ye. Britheren, Y biseche you, ye han hurt me no thing.
| היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה׃ |
13 But ye knowen, that bi infirmyte of fleisch Y haue prechid to you now bifore;
| אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה׃ |
14 and ye dispiseden not, nether forsoken youre temptacioun in my fleisch, but ye resseyueden me as an aungel of God, as `Crist Jhesu.
| ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃ |
15 Where thanne is youre blessyng? For Y bere you witnesse, that if it myyte haue be don. ye wolden haue put out youre iyen, and haue yyuen hem to me.
| ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי׃ |
16 Am Y thanne maad an enemye to you, seiynge to you the sothe?
| ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם׃ |
17 Thei louen not you wel, but thei wolen exclude you, that ye suen hem.
| אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם׃ |
18 But sue ye the good euermore in good, and not oneli whanne Y am present with you.
| אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם׃ |
19 My smale children, whiche Y bere eftsoones, til that Crist be fourmed in you,
| בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח׃ |
20 and Y wolde now be at you, and chaunge my vois, for Y am confoundid among you.
| אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם׃ |
21 Seie to me, ye that wolen be vndir the lawe, `han ye not red the lawe?
| אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה׃ |
22 For it is writun, that Abraham hadde two sones, oon of a seruaunt, and oon of a fre womman.
| כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה׃ |
23 But he that was of the seruaunt, was borun after the flesh; but he that was of the fre womman, by a biheeste.
| ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃ |
24 The whiche thingis ben seid bi an othir vndirstonding. For these ben two testamentis; oon in the hille of Synai, gendringe in to seruage, which is Agar.
| והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃ |
25 For Syna is an hille that is in Arabie, which hille is ioyned to it that is now Jerusalem, and seruith with hir children.
| כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה׃ |
26 But that Jerusalem that is aboue, is fre, whiche is oure modir.
| אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃ |
27 For it is writun, Be glad, thou bareyn, that berist not; breke out and crye, that bringist forth no children; for many sones ben of hir that is left of hir hosebonde, more than of hir that hath an hosebonde.
| כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃ |
28 For, britheren, we ben sones of biheeste aftir Isaac;
| ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃ |
29 but now as this that was borun after the fleisch pursuede him that was aftir the spirit, so now.
| וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה׃ |
30 But what seith the scripture? Caste out the seruaunt and hir sone, for the sone of the seruaunt schal not be eir with the sone of the fre wijf.
| אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה׃ |
31 And so, britheren, we ben not sones of the seruaunt, but of the fre wijf, bi which fredom Crist hath maad vs fre.
| על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה׃ |
