Ecclesiastes 3
1 Alle thingis han tyme, and alle thingis vndur sunne passen bi her spaces.
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃ |
2 Tyme of birthe, and time of diyng; tyme to plaunte, and tyme to drawe vp that that is plauntid.
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ |
3 Tyme to sle, and tyme to make hool; tyme to distrie, and tyme to bilde.
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ |
4 Tyme to wepe, and tyme to leiye; tyme to biweile, and tyme to daunse.
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ |
5 Tyme to scatere stoonys, and tyme to gadere togidere; tyme to colle, and tyme to be fer fro collyngis.
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ |
6 Tyme to wynne, and tyme to leese; tyme to kepe, and tyme to caste awei.
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ |
7 Tyme to kitte, and tyme to sewe togidere; tyme to be stille, and tyme to speke.
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ |
8 Tyme of loue, and tyme of hatrede; tyme of batel, and tyme of pees.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ |
9 What hath a man more of his trauel?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃ |
10 I siy the turment, which God yaf to the sones of men, that thei be occupied therynne.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ |
11 God made alle thingis good in her tyme, and yaf the world to disputyng of hem, that a man fynde not the werk which God hath wrouyt fro the bigynnyng `til in to the ende.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃ |
12 And Y knew that no thing was betere `to a man, `no but to be glad, and to do good werkis in his lijf.
| ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ |
13 For whi ech man that etith and drinkith, and seeth good of his trauel; this is the yifte of God.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃ |
14 I haue lerned that alle werkis, whiche God made, lasten stidfastli `til in to with outen ende; we moun not adde ony thing to tho, nether take awei fro tho thingis, whiche God made, that he be dred.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ |
15 That thing that is maad, dwellith perfitli; tho thingis that schulen come, weren bifore; and God restorith that, that is goon.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃ |
16 I siy vndur sunne vnfeithfulnesse in the place of doom; and wickidnesse in the place of riytfulnesse.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ |
17 And Y seide in myn herte, The Lord schal deme a iust man, and an vnfeithful man; and the tyme of ech thing schal be thanne.
| אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃ |
18 I seide in myn herte of the sones of men, that God schulde preue hem, and schewe that thei ben lijk vnresonable beestis.
| אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃ |
19 Therfor oon is the perisching of man and of beestis, and euene condicioun is of euer eithir; as a man dieth, `so and tho beestis dien; alle beestis brethen in lijk maner, and a man hath no thing more than a beeste.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃ |
20 Alle thingis ben suget to vanyte, and alle thingis goen to o place; tho ben maad of erthe, and tho turnen ayen togidere in to erthe.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃ |
21 Who knowith, if the spirit of the sones of Adam stieth vpward, and if the spirit of beestis goith dounward?
| מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ |
22 And Y perseyuede that no thing is betere, than that a man be glad in his werk, and that this be his part; for who schal brynge hym, that he knowe thingis that schulen come after hym?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃ |
