Ecclesiastes 10
1 Flies `that dien, leesen the swetnesse of oynement. Litil foli at a tyme is preciousere than wisdom and glorie.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט |
2 The herte of a wijs man is in his riyt side; and the herte of a fool is in his left side.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו |
3 But also a fool goynge in the weie, whanne he is vnwijs, gessith alle men foolis.
| וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא |
4 If the spirit of hym, that hath power, stieth on thee, forsake thou not thi place; for heeling schal make gretteste synnes to ceesse.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים |
5 An yuel is, which Y siy vndur the sunne, and goith out as bi errour fro the face of the prince; a fool set in hiy dignyte,
| יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט |
6 and riche men sitte bynethe.
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו |
7 I siy seruauntis on horsis, and princes as seruauntis goynge on the erthe.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ |
8 He that diggith a diche, schal falle in to it; and an eddre schal bite hym, that distrieth an hegge.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש |
9 He that berith ouer stoonys, schal be turmentid in tho; and he that kittith trees, schal be woundid of tho.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם |
10 If yrun is foldid ayen, and this is not as bifore, but is maad blunt, it schal be maad scharp with myche trauel; and wisdom schal sue aftir bisynesse.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה |
11 If a serpent bitith, it bitith in silence; he that bacbitith priueli, hath no thing lesse than it.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון |
12 The wordis of the mouth of a wijs man is grace; and the lippis of an vnwijs man schulen caste hym doun.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו |
13 The bigynnyng of hise wordis is foli; and the laste thing of his mouth is the worste errour.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה |
14 A fool multiplieth wordis; a man noot, what was bifore hym, and who mai schewe to hym that, that schal come aftir hym?
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו |
15 The trauel of foolis shal turment hem, that kunnen not go in to the citee.
| עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר |
16 Lond, wo to thee, whos kyng is a child, and whose princes eten eerli.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו |
17 Blessid is the lond, whos kyng is noble; and whose princis eten in her tyme, to susteyne the kynde, and not to waste.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי |
18 The hiynesse of housis schal be maad low in slouthis; and the hous schal droppe in the feblenesse of hondis.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית |
19 In leiyyng thei disposen breed and wyn, that thei drynkynge ete largeli; and alle thingis obeien to monei.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל |
20 In thi thouyt bacbite thou not the kyng, and in the priuete of thi bed, curse thou not a riche man; for the briddis of heuene schulen bere thi vois, and he that hath pennys, schal telle the sentence.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר |
