Deuteronomy 33
1 This is the blessing, bi which Moises, the man of God, blesside the sones of Israel bifor his deeth;
| וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל לפני מותו |
2 and seide, The Lord cam fro Syna, and he roos to us fro Seir; he apperide fro the hil of Pharan, and thousandis of seyntis with hym; a lawe of fier in his riythond.
| ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו |
3 He louede puplis; alle seyntis ben in his hond, and thei that neiyen to hise feet schulen take of his doctryn.
| אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך |
4 Moisis comaundide lawe `to vs, eritage of the multitude of Jacob.
| תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב |
5 And the king schal be at the moost riytful, whanne princes of the puple schulen be gaderid togidere with the lynagis of Israel.
| ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל |
6 Ruben lyue, and die not, and be he litil in noumbre.
| יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר |
7 This is the blessyng of Juda; Lord, here thou the vois of Juda, and brynge in hym to his puple; hise hondis schulen fiyte for hym, and the helpere of hym schal be ayens hise aduersaries.
| וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה |
8 Also he seide to Leuy, Thi perfeccioun and thi techyng is of an hooly man, whom thou preuedist in temptacioun, and demedist at the Watris of Ayenseiynge;
| וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה |
9 which Leuy seide to his fadir and to his modir, Y knowe not you, and to hise britheren, Y knowe not hem; and knewen not her sones. These kepten thi speche, and these kepten thi couenaunt; A!
| האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו |
10 Jacob, thei kepten thi domes, and `thou, Israel, thei kepten thi lawe; thei schulen putte encense in thi strong veniaunce, and brent sacrifice on thin auter.
| יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך |
11 Lord, blesse thou the strengthe of hym, and resseyue thou the werkis of his hondis; smyte thou the backis of hise enemyes, and thei that haten hym, rise not.
| ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון |
12 And he seide to Benjamyn, The moost loued of the Lord schal dwelle tristili in hym, `that is, in the Lord; he schal dwelle al day as in a chaumbur, and he schal reste bitwixe the schuldris of hym.
| לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן |
13 Also he seide to Joseph, `His lond is of the Lordis blessyng; of the applis of heuene, and of the dewe, and of watir liggynge bynethe;
| וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת |
14 of the applis of fruytis of the sunne and moone; of the coppe of elde munteyns,
| וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים |
15 and of the applis of euerlastynge litle hillis;
| ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם |
16 and of the fruytis of the lond, and of the fulnesse therof. The blessyng of hym that apperide in the busch come on the heed of Joseph, and on the cop of Nazarey, `that is, hooli, among hise britheren.
| וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו |
17 As the first gendrid of a bole is the feirnesse of hym; the hornes of an vnicorn ben the hornes of hym; in tho he schal wyndewe folkis, `til to the termes of erthe. These ben the multitudis of Effraym, and these ben the thousyndis of Manasses.
| בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה |
18 And he seide to Zabulon, Zabulon, be thou glad in thi goyng out, and, Ysacar, in thi tabernaclis.
| ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך |
19 Thei schulen clepe puplis to the hil, there thei schulen offre sacrifices of riytfulnesse; whiche schulen souke the flowing of the see as mylk, and hid tresours of grauel.
| עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול |
20 And he seide to Gad, Gad is blessid in broodnesse; he restide as a lioun, and he took the arm and the nol.
| ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד |
21 And he siy his prinshed, that `the techere was kept in his part; which Gad was with the princes of the puple, and dide the riytfulnesses of the Lord, and his doom with Israel.
| וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל |
22 Also he seide to Dan, Dan, a whelp of a lioun, schal flowe largeli fro Basan.
| ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן |
23 And he seide to Neptalym, Neptalym schal vse abundaunce, and he schal be ful with blessyngis of the Lord; and he schal welde the see and the south.
| ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה |
24 Also he seide to Aser, Aser, be blessid in sones, and plese he hise britheren; dippe he his foot in oile.
| ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו |
25 Yrun and bras the scho of hym; as the dai of thi youthe so and thin eelde.
| ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך |
26 Noon other god is as the God of the moost riytful, that is, `as the God `of the puple of Israel, gouerned bi moost riytful lawe; the stiere of heuene is thin helpere; cloudis rennen aboute bi the glorie of hym.
| אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים |
27 His dwellynge place is aboue, and armes euerlastynge ben bynethe; he schal caste out fro thi face the enemy, and he schal seie, Be thou al to-brokun.
| מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד |
28 Israel schal dwelle trustili and aloone; the iye of Jacob in the lond of whete, and of wyn; and heuenes schulen be derk with dew.
| וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל |
29 Blessed art thou, Israel; thou puple that art saued in the Lord, who is lijk thee? The scheld of thin help and the swerd of thi glorie is thi God; thin enemyes schulen denye thee, and thou schalt trede her neckis.
| אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך |
