Deuteronomy 28
1 Forsothe if thou herist the vois of thi Lord God, that thou do and kepe alle hise comaundementis, whiche Y comaunde to thee to dai, thi Lord God schal make the hiyere than alle folkis that lyuen in erthe.
| והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ |
2 And alle these blessyngis schulen come on thee, and schulen take thee; if netheles thou herist hise comaundementis.
| ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך |
3 Thou schalt be blessid in citee, and blessid in feeld;
| ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה |
4 blessid schal be the fruyt of thi wombe, and the fruyt of thi lond, and the fruit of thi beestis; `blessid schulen be the flockis of thi grete beestis, and the fooldis of thi scheep;
| ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך--שגר אלפיך ועשתרות צאנך |
5 blessid schulen be thi bernes, and `blessid schulen be `thi relifs;
| ברוך טנאך ומשארתך |
6 thou schalt be blessid entrynge, and goynge out.
| ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך |
7 The Lord schal yyue thin enemyes fallynge in thi siyt, that schulen rise ayens thee; bi o weie thei schulen come ayens thee, and by seuene weies thei schulen fle fro thi face.
| יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך |
8 The Lord schal sende out blessyng on thi celeris, and on alle the werkis of thin hondis; and he schal blesse thee in the lond which thou hast take.
| יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך--בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך |
9 The Lord schal reise thee to hym silf in to an hooli puple, as he swoor to thee, if thou kepist the heestis of thi Lord God, and goist in his weies.
| יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו |
10 And alle the puples of londis schulen se, that the name of the Lord is inwardli clepid on thee, and thei schulen drede thee.
| וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך |
11 The Lord schal make thee to be plenteuouse in alle goodis, in fruyt of thi wombe, and in fruyt of thi beestis, in the fruyt of thi lond, which the Lord swoor to thi fadris, that he schulde yyue to thee.
| והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך |
12 The Lord schal opene his beste tresour, heuene, that he yyue reyn to thi lond in his tyme; and he schal blesse alle the werkis of thin hondis; and thou schalt leene to many folkis, and of no man thou schalt take borewyng.
| יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה |
13 The Lord God schal sette thee in to the heed, and not in to the tail, and euere thou schalt be aboue, and not bynethe; if netheles thou herist the comaundementis of thi Lord God, whiche Y comaunde to thee to day, and kepist,
| ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום--לשמר ולעשות |
14 and doist, and bowist not awey fro tho, nether to the riyt side nether to the lefte side, nether suest alien goddis, nethir worschipist hem.
| ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום--ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים--לעבדם |
15 That if thou nylt here the vois of thi Lord God, that thou kepe and do alle hise heestis, and cerymonyes, whiche Y comaunde to thee to day, alle these cursyngis schulen come on thee, and schulen take thee.
| והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום--ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך |
16 Thou schalt be cursid in citee, cursid in feeld.
| ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה |
17 Cursid `schal be thi berne, and cursid schulen be thi relifs.
| ארור טנאך ומשארתך |
18 Cursid schal be the fruit of thi wombe, and the fruyt of thi lond; `cursid schulen be the drooues of thin oxun, and the flockis of thi scheep.
| ארור פרי בטנך ופרי אדמתך--שגר אלפיך ועשתרת צאנך |
19 Thou schalt be cursid goynge in, and `thou schalt be cursid goynge out.
| ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך |
20 The Lord schal sende on thee hungur, and thurst, and blamyng in to alle thi werkis whiche thou schalt do, til he al to-breke thee, and leese swiftli, for thi werste fyndyngis, in whiche thou hast forsake me.
| ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה--עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני |
21 The Lord ioyne pestilence to thee, til he waaste thee fro the lond, to which thou schalt entre to welde.
| ידבק יהוה בך את הדבר--עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה |
22 The Lord smyte thee with nedynesse, feuyr, and coold, brennynge, and heete, and with corrupt eir, and rust; and pursue thee til thou perische.
| יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך |
23 Heuene which is aboue thee be brasun; and the erthe which thou tredist be yrun.
| והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל |
24 The Lord yyue dust for reyn to thi lond, and aysche come doun fro heuene on thee, til thou be al to-brokun.
| יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך |
25 The Lord yyue thee fallynge bifor thin enemyes; bi o weie go thou ayens hem, and bi seuene weies fle thou, and be thou scaterid bi alle the rewmes of erthe;
| יתנך יהוה נגף לפני איביך--בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ |
26 and thi deed bodi be in to mete to alle volatils of heuene, and to beestis of erthe, and noon be that dryue hem awai.
| והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד |
27 The Lord smyte thee with the botche of Egipt, and `the Lord smyte the part of bodi wherbi `ordures ben voyded; also `the Lord smyte thee with scabbe, and yicchyng, so that thou mayst not be curid.
| יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים (ובטחרים) ובגרב ובחרס--אשר לא תוכל להרפא |
28 The Lord smyte thee with madnesse, and blyndnesse, and woodnesse of thouyt;
| יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב |
29 and grope thou in mydday, as a blynd man is wont to grope in derknessis; and dresse he not thi weies; in al tyme suffre thou fals chaleng, and be thou oppressid bi violence, nethir haue thou ony that schal delyuere thee.
| והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים--ואין מושיע |
30 Take thou a wijf, and anothir man sleepe with hir; bilde thou an hows, and dwelle thou not ther ynne; plaunte thou a vyner, and gadere thou not grapis therof.
| אשה תארש ואיש אחר ישגלנה (ישכבנה)--בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו |
31 Thin oxe be offrid bifor thee, and ete thou not therof; thin asse be rauyschid in thi siyt, and be not yoldun to thee; thi scheep be youun to thin enemyes, and noon be that helpe thee.
| שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו--חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע |
32 Thi sones and thi douytris be youun to another puple, `while thin iyen seen, and failen at the siyt of hem al day; and no strengthe be in thin hond.
| בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך |
33 A puple whom thou knowist not ete the fruytis of thi lond, and alle thi trauels; and euere be thou suffrynge fals calengis, and be thou oppressid in alle daies,
| פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ--כל הימים |
34 and wondrynge at the ferdfulnesse of tho thingis whiche thin iyen schulen se.
| והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה |
35 The Lord smyte thee with the worste botche in the knees, and in the hyndere partes of the leg; and thou mow not be heelid fro the sole of the foot `til to the top.
| יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא--מכף רגלך ועד קדקדך |
36 And the Lord schal lede thee, and thi kyng, whom thou schalt ordeyne on thee, in to a folc which thou knowist not, thou, and thi fadris; and thou schalt serue there to alien goddis, to a tre, and stoon.
| יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן |
37 And thou schalt be lost in to prouerbe, and fable to alle puplis, to whiche the Lord schal brynge thee yn.
| והיית לשמה למשל ולשנינה--בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה |
38 Thou schalt caste myche seed in to the erthe, and thou schalt gadere litil; for locustis schulen deuoure alle thingis.
| זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה |
39 Thou schalt plaunte, and schalt digge a vyner, and thou schalt not drynke wyn, nether thou schalt gadere therof ony thing; for it schal be wastid with wormes.
| כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת |
40 Thou schalt haue olyue trees in alle thi termes, and thou schalt not be anoyntid with oile; for tho schulen falle doun, and schulen perische.
| זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך |
41 Thou schalt gendre sones and douytris, and thou schalt not vse hem; for thei schulen be led in to caitifte.
| בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי |
42 Rust schal waaste alle thi trees and fruytis of thi lond.
| כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל |
43 A comelyng, that dwellith with thee in the lond, schal stie on thee, and he schal be the hiyere; forsothe thou schalt go doun, and schalt be the lowere.
| הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה |
44 He schal leene to thee, and thou schalt not leene to hym; he schal be in to the heed, and thou schalt be in to the tail.
| הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב |
45 And alle these cursyngis schulen come on thee, and schulen pursue, and schulen take thee, til thou perische; for thou herdist not the vois of thi Lord God, nether kepist hise comaundementis and cerymonyes, whiche he comaundide to thee.
| ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך--לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך |
46 And signes, and grete wondris schulen be in thee, and in thi seed, til in to withouten ende;
| והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם |
47 for thou seruedist not thi Lord God in the ioye and gladnesse of herte, for the abundaunce of alle thingis.
| תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב--מרב כל |
48 Thou schalt serue thin enemye, whom God schal sende to thee in hungur, and thirst, and nakidnesse, and in pouert of alle thingis; and he schal putte an yrun yok on thi nol, til he al to-breke thee.
| ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך |
49 The Lord schal brynge on thee a folk fro fer place, and fro the laste endis of erthe, in to the licnesse of an egle fleynge with bire, of which folc thou maist not vnderstonde the langage;
| ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו |
50 a folk moost greedi axere, that schal not yyue reuerence to an elde man, nethir haue mercy on a litil child.
| גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן |
51 And schal deuoure the fruyt of thi beestis, and the fruytis of thi lond, til thou perischist, and schal not leeue to thee wheete, wyn, and oile, droues of oxun, and flockis of scheep,
| ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך--עד האבידו אתך |
52 til he leese thee, and al to-breke in alle thi citees, and til thi sadde and hiye wallis be distried, in whiche thou haddist trust in al thi lond. Thou schalt be bisegid withynne thi yatis in al thi lond, which thi Lord God schal yyue to thee.
| והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך |
53 And thou schalt ete the fruyt of thi wombe, and the fleischis of thi sones, and of thi douytris, whiche thi Lord God schal yyue to thee, in the angwisch and distriyng, bi which thin enemye schal oppresse thee.
| ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך |
54 A man delicat of lijf, and `ful letcherouse, schal haue enuye to his brother, and wijf that liggith in his bosum,
| האיש הרך בך והענג מאד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר |
55 lest he yyue to hem of the fleischis of hise sones whiche he schal ete; for he hath noon other thing in biseging and pouert, bi which thin enemyes schulen waaste thee with ynne alle thi yatis.
| מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך |
56 A tendur womman and delicat, that myyte not go on the erthe, nether set a step of foot, for most softnesse and tendirnesse, schal haue enuye to hir hosebonde that liggith in hir bosum, on the fleischis of sone and douyter,
| הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך--תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה |
57 and on the filthe of skynnes, wherynne the child is wlappid in the wombe, that gon out of the myddis of hir `scharis, ethir hipe bonys, and on fre children that ben borun in the same our. Thei schulen ete `tho children priueli, for the scarsete of alle thingis in bisegyng and distriyng, bi which thin enemy schal oppresse thee with ynne thi yatis.
| ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך |
58 No but thou schalt kepe and do alle the wordis of this lawe, that ben writun in this volym, `ether book, and schalt drede his gloriouse name and ferdful, that is thi Lord God,
| אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה--את יהוה אלהיך |
59 the Lord schal encreese thi woundis, and the woundis of thi seed; grete woundis and contynuel, sikenessis worste and euerlestinge.
| והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים |
60 And he schal turne in to thee alle the turmentyngis of Egipt, whiche thou dreddist, and tho schulen cleue to thee.
| והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך |
61 Ferthermore the Lord schal brynge on thee also alle the sorewis and woundis, that ben not writun in the volym of this lawe, til he al to-breke thee.
| גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך עד השמדך |
62 And ye schulen dwelle fewe in noumbre, that weren bifore as the sterris of heuene for multitude, for thou herdist not the vois of thi Lord God.
| ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך |
63 And as the Lord was glad bifore on you, and dide wel to you, and multipliede you; so he schal be glad, `and schal leese, and distrie you, that ye be takun awei fro the lond, to which thou schalt entre to welde.
| והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה |
64 The Lord schal leese thee in to alle puplis, fro the hiynesse of erthe `til to the termes therof; and thou schalt serue there to alien goddis, whiche thou knowist not, and thi fadris `knowen not, to trees and stoonys.
| והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך--עץ ואבן |
65 Also thou schalt not reste in tho folkis, nether rest schal be to the step of thi foot. For the Lord schal yyue to thee there a ferdful herte, and iyen failynge, and lijf waastyd with morenyng.
| ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש |
66 And thi lijf schal be as hangynge bifore thee; thou schalt drede in nyyt and dai, and thou schal not bileue to thi lijf.
| והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך |
67 In the morewtid thou schalt seie, Who schal yyue the euentid to me? and in the euentid `thou schalt seie, Who schal yyue the morewtid to me? for the drede of thin herte, bi which thou schalt be maad aferd, and for tho thingis whiche thou schalt see with thin iyen.
| בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר--מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה |
68 The Lord schal lede thee ayen bi schipis in to Egipt, by the weie of which he seide to thee, that thou schuldist no more se it. There thou schalt be seeld to thin enemyes, in to seruauntis and `hand maidis; and noon schal be that schal delyuere thee.
| והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה |
