Deuteronomy 13
1 If a prophete risith in the myddis of thee, ethir he that seith hym silf to haue seyn a dreem, and he biforseith a signe and a wondur to comynge aftir,
| כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת |
2 and this that he spak bifallith, and he seith to thee, Go we, and sue alien goddis, whiche thou knowist not, and serue we hem,
| ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם--ונעבדם |
3 thou schalt not here the wordis of that prophete, ether of dremere; for youre Lord God assaieth you, that he wite opynli whether ye louen hym ether nay, in al youre herte, and in al youre soule.
| לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם |
4 Sue ye youre Lord, and `drede ye hym; kepe ye his comaundementis, and here ye `the vois of hym; ye schulen serue hym, and ye schulen cleue to hym.
| אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון |
5 Forsothe thilke prophete, ether the feynere of dremes, schal be slayn; for he spak that he schulde turne you awei fro youre Lord God, that ladde you out of the lond of Egipt, and ayenbouyte you fro the hous of seruage, that `thilke prophete schulde make thee to erre fro the weie which thi Lord God comaundide to thee; and thou schalt do awey yuel fro the myddis of thee.
| והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים--להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך |
6 If thi brothir, the sone of thi modir, ether thi sone, ethir thi douyter, ether the wijf which is in thi bosum, ethir thi freend whom thou louest as thi soule, wole counsele thee, and seith priueli, Go we and serue alien goddis, whiche thou knowist not,
| כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך--בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך |
7 and thi fadris, of alle the folkis `in cumpas, that ben niy ether fer, fro the bigynnyng `til to the ende of the lond,
| מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך--מקצה הארץ ועד קצה הארץ |
8 assente thou not to hym, nether here thou, nether thin iyen spare hym, that thou haue mercy,
| לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו |
9 and hide hym, but anoon thou schalt sle hym. Thin hond be fyrst on him and aftir thee al the puple putte to hond.
| כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה |
10 He schal be oppressid with stoonus, and `schal be slayn; for he wolde drawe thee awei fro thi Lord God, that ledde thee out of the lond of Egipt, fro the hous of seruage,
| וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים |
11 that al Israel here and drede, and do no more ony thing lijk this thing.
| וכל ישראל--ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה--בקרבך |
12 If thou herist ony men seiynge in oon of thi citees, whiche thi Lord God schal yyue to thee to enhabite,
| כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם--לאמר |
13 The sones of Belial yeden out fro the myddis of thee, and turneden awei the dwelleris of the citee, and seiden, Go we, and serue alien goddis whiche ye knowen not,
| יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים--אשר לא ידעתם |
14 enquere thou bisili, and whanne the treuthe of the thing is biholdun diligentli, if thou fyndist that this thing is certeyn, which is seid, and that this abhominacioun is doon in werk,
| ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך |
15 anoon thou schalt smyte the dwelleris of that citee bi the scharpnesse of swerd, and thou schalt `do it awey, and alle thingis that ben ther ynne, `til to beestis.
| הכה תכה את ישבי העיר ההוא--לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב |
16 Also what euer thing of purtenaunce of houshold is, thou schalt gadere in the myddis of the stretis therof, and thou schalt brenne with that citee, so that thou waste alle thingis to thi Lord God, and it be a biriel euerlastynge; it schal no more be bildid.
| ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד |
17 And no thing of that cursyng schal cleue in thin hond, that the Lord be turned awei fro the yre of his strong veniaunce, and haue mercy on thee, and multiplie thee, as he swoor to thi fadris.
| ולא ידבק בידך מאומה מן החרם--למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך |
18 Whanne thou hast herd the vois of thi Lord God, thou schalt kepe alle hise heestis whiche Y comaunde to thee to day, that thou do that that is plesaunt in the siyt of thi Lord God.
| כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך |
