Ephesians 4

1 I therefore, a prisoner for the sake of the Lord, exhort you to walk worthy of the vocation wherewith ye are called, with all humility and meekness;

כאסיר האדון אני מתחנן לפניכם שתחיו ותתנהגו בדרך ההולמת את אלה שנבחרו להתברך בכל הברכות הנפלאות האלה.

2 and with long-suffering forbear one another in love,

היו ענווים ואדיבים; התייחסו בסבלנות זה אל זה, וסלחו איש לאחיו באהבה.

3 endeavouring to keep the unity of the Spirit in the bond of peace: for there is but one body and one Spirit,

שאפו לשמור על אחדותכם ברוח הקודש, וחיו בשלום איש עם רעהו.

4 even as ye are called in one hope of your calling;

כולנו איברים של גוף אחד, לכולנו רוח אחד, וכולנו נבחרנו לאותו עתיד נפלא.

5 one Lord, one faith, one baptism,

לכולנו אדון אחד, אמונה אחת וטבילה אחת.

6 one God and Father of all, who is above all, and through all, and in all.

לכולנו אל ואב אחד שהוא מעל לכל, נמצא בכל וחי בכל.

7 But grace is given to each of us, according to the measure of the gift of Christ.

ובכל זאת, המשיח העניק לכל אחד מאיתנו מתנות וכישרונות שונים ומיוחדים, מתוך עושרו ולפי רצונו.

8 Wherefore it is said, "When he ascended on high, He led captivity captive, and gave gifts to men."

על כך אומרים הכתובים שכאשר עלה המשיח לשמים, לאחר תחייתו מהמתים, הוא שבה שבי ונתן מתנות לבני האדם.

9 Now this expression "He ascended" what does it mean, but that He descended first into the lower parts of the earth?

שימו לב שכתוב”עלה לשמים“! משמע שקודם לכן הוא ירד ממרומי השמים אל תחתיות הארץ.

10 He that descended is the same also that ascended far above all heavens, that he might fill all things.

זה שירד אלינו הוא זה שעלה השמימה כדי למלא באישיותו את הכול, מתחתיות הארץ עד למרומי השמים.

11 And therefore He gave some to be apostles, some prophets, some evangelists, and some pastors and teachers; to qualify holy men for the work of the ministry,

הוא העניק לבני־האדם מתנות שונות: לאחדים העניק את היכולת להיות שליחיו, לאלה העניק את היכולת להיות נביאים, ולאלה העניק כישרון מיוחד לבשר את הבשורה, או כושר מנהיגות והדרכה לפי דבר ה׳ וכישרון ללמד היטב.

12 to the edifying of the body of Christ:

לשם מה העניק לנו המשיח את המתנות והכישרונות הללו? כדי שבני־אלוהים יוכלו להיטיב לשרתו בשעה שהם בונים את הקהילה, שהיא גוף המשיח,

13 till we all arrive in the unity of the faith, and of the knowledge of the Son of God, at perfect maturity, even to the measure of the stature of the fulness of Christ.

עד שנגיע כולנו כאחד לאמונה, בגרות והבנה של מושיענו בן האלוהים – עד שנתמלא כליל במשיח.

14 That we may be no longer children fluctuating and carried about with every wind of doctrine, by the artful insinuations of men, and their crafty methods of deceiving;

וכך מעתה ואילך לא נשנה את דעתנו בנוגע לאמונתנו; לא ניכשל ולא נרומה על־ידי רמאים ובדחנים,

15 but holding the truth in love, may grow up in all things into Him, who is the head, even Christ:

אלא נאמר את האמת באהבה, ונגדל באמונתנו במשיח אשר הוא ראש־הקהילה.

16 from whom the whole body being fitly joined together and compacted by the aid of every joint, according to the operation proportioned to every part, maketh an increase to the edification of itself in love.

בהנהגתו של המשיח מחוברים כל איברי הגוף זה לזה, וכל איבר עוזר למשנהו לבניית הגוף, לפי מידת הכוח שניתן לו, כך שכל הגוף צומח לבניין אחד מלא אהבה – בניין המשיח.

17 This I say therefore, and charge you in the name of the Lord, that ye no longer walk as the rest of the Gentiles walk,

בשם האדון אני אומר לכם: אל תשובו לחיות כמו הלא מאמינים, כי הם הולכים אחרי טיפשות שיכלם.

18 in the vanity of their mind, darkened in their understanding, and alienated from the life of God, through the ignorance that is in them, by reason of the hardness of their heart:

בגלל טיפשותם הם בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלוהים; הם אינם מבינים את דרכו של אלוהים, כי הם חיים בחשכה ובחטא.

19 who, being past feeling, have given themselves up to lasciviousness, to commit all uncleanness with greediness.

הם איבדו כל רגש בושה, והפקירו את עצמם לתאוות בשרם ולכל מעשה זימה ומרמה.

20 But ye have not so learned Christ;

אבל לא כך לימד אתכם המשיח!

21 if ye have indeed hearkened to Him, and been instructed in Him, as the truth is in Jesus; to put off the old man,

אם באמת הקשבתם לקולו והבינותם את האמת שלימד אתכם,

22 which according to your former conversation was corrupted with deceitful lusts,

אזי עליכם לסור מדרככם הישנה ומהרגליכם הקודמים, שהיו זימה, תאווה ורמייה,

23 and be renewed in the spirit of your mind;

ולחדש את מחשבותיכם וגישתכם לדברים שונים.

24 and to put on the new man, which according to the image of God is created in righteousness, and true holiness.

כן, עליכם להיות אנשים מחודשים בעלי תכונות שהעניק לכם אלוהים, קדושים וצדיקים. עטפו את עצמכם באופי חדש זה.

25 Wherefore putting away lying, speak ye every one truth to his neighbor; for we are all members of one society.

הפסיקו לשקר ודברו אמת, שכן אנו איברים איש לאחיו, ובשקרנו לאחינו אנו פוגעים למעשה בעצמנו!

26 Be angry, and sin not: let not the sun go down upon your wrath;

אם אתם כועסים, אל תניחו לכעסכם להביא אתכם לידי חטא! אל תניחו לשמש לשקוע לפני שחלף כעסכם,

27 and give not the devil room to ensnare you.

כי אחרת אתם פותחים פתח לשטן.

28 Let him that stole steal no more; but rather let him labour, doing some good with his hands, that he may have something to bestow on him that hath need of it.

הגנב חייב להפסיק לגנוב! עליו להתחיל לעבוד עבודה ישרה, כדי שיוכל לעזור לנזקקים.

29 Let no corrupt word come out of your mouth; but what is good to useful edification, that it may benefit the hearers.

אל תנבלו את פיכם! דברו רק דברים יפים, טובים ומועילים לאנשים אחרים, דברים שיברכו את השומעים.

30 And grieve not the holy Spirit of God whereby ye are sealed to the day of redemption.

אל תצערו את רוח הקודש של אלוהים, שעל ידיו נחתמתם ליום הגאולה.

31 Let all bitterness, and wrath, and fury, and clamor, and calumny, be put away from you, with all malice: and be kind one to another,

הפסיקו להתמרמר והסירו מעליכם כל כעס, רוגז, צעקות, קללות ורשעות.

32 tender-hearted, forgiving one another, even as God in Christ forgiveth you.

היו טובים איש לרעהו, רחמנים וסלחנים, כשם שאלוהים סלח לכם בזכות השתייכותכם למשיח.