Acts 25
1 Festus therefore, being come into the province, after three days went up from Cesarea to Jerusalem.
| ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃ |
2 And the high-priest and principal men among the Jews, appeared before him against Paul, and made application to him,
| והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס׃ |
3 begging the favor of him, that he would send for him to Jerusalem; for they were preparing an ambush to kill him by the way.
| ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃ |
4 But Festus answered, that Paul was in custody at Cesarea, and that he himself should go thither soon.
| ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב׃ |
5 Therefore, said he, let those of you who are able, go down with me, and if there be any thing bad in this man, let them accuse him.
| ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו׃ |
6 And when he had staid among them more than ten days, he went down to Cesarea, and the next day sitting on the tribunal, he commanded Paul to be brought before him.
| וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס׃ |
7 And when he was come, the Jews that came down from Jerusalem, stood round about, bringing many heavy charges against Paul, which they were not able to prove:
| הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃ |
8 he answering in his own defence, Neither against the law of the Jews, nor against the temple, nor against Cesar have I committed any offence.
| והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃ |
9 But Festus, being desirous to gain favor with the Jews, answered Paul and said, Art thou willing to go up to Jerusalem, and there to be tried concerning these things before me?
| ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה׃ |
10 Then said Paul, I stand at Cesar's tribunal, where I ought to be tried: I have done no wrong to the Jews, as thou very well knowest.
| ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃ |
11 For if I am indeed doing them wrong, and have committed any thing worthy of death, I refuse not to die: but if there be nothing in what these men accuse me of, no one can give me up to them.
| אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני׃ |
12 I appeal to Cesar. Then Festus, conferring with his council, answered, Hast thou appealed to Cesar? to Cesar thou shalt go.
| ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך׃ |
13 And some days after king Agrippa and Bernice came to Cesarea to salute Festus.
| ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס׃ |
14 And as they spent several days there, Festus related Paul's case to the king, saying, There is a man left in custody by Felix: concerning whom,
| ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור׃ |
15 when I was at Jerusalem, the chief priests and the elders of the Jews appeared in court, desiring judgement against him.
| ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃ |
16 To whom I answered, it is not the custom of the Romans to give up any man to destruction, till he that is accused have the accusers face to face, and have an opportunity of making his defence concerning the accusation.
| ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה׃ |
17 Therefore when they were come hither, making no delay, I sat on the tribunal the next day, and ordered the man to be brought before me.
| ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש׃ |
18 Against whom, when the accusers stood up, they brought no charge of such things as I supposed they would:
| ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃ |
19 but had certain questions against him concerning their own religion; and of one Jesus that was dead, whom Paul affirmed to be alive.
| רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃ |
20 But I being in doubt as to the dispute concerning these matters, asked him, if he would go to Jerusalem, and there be tried concerning these things.
| ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃ |
21 But when Paul appealed, to be reserved to the hearing of our sovereign, I ordered him to be kept till I could send him to Cesar.
| אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר׃ |
22 Then Agrippa said to Festus, I should be willing to hear the man myself. And he said, thou shalt hear him to-morrow.
| ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו׃ |
23 The next day therefore, Agrippa and Bernice coming with much pomp, and entering into the court, together with the chief officers, and men of greatest eminence in the city, at the command of Festus Paul was brought in.
| ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס׃ |
24 And Festus said, "King Agrippa and all that are here present with us, ye see this man, concerning whom all the Jews have applied to me, both at Jerusalem and here, crying out, that he ought not to live.
| ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד׃ |
25 But when I found that he had done nothing worthy of death, and as he himself has appealed to the emperor, I have determined to send him.
| ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃ |
26 Concerning whom I have nothing certain to write to our sovereign: wherefore I have brought him out before you, and especially before thee, O king Agrippa, that after examination is made I may have somewhat to write.
| אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃ |
27 For it seems to me absurd, to send a prisoner and not to signify the crimes laid against him."
| כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו׃ |
