< Acts 2 >

1 And when the day of Pentecost was fully come, they were all met together with one accord.
שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום,
2 And suddenly there was a sound from heaven as of a strong rushing wind, and it filled all the house where they were sitting.
נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו.
3 And there appeared unto them divided tongues, as it were of fire, and it sat upon each of them:
הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם,
4 and they were all filled with the holy Spirit, and began to speak in other languages, as the Spirit gave them utterance.
וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת.
5 Now there were at Jerusalem Jews, devout men, from every nation under heaven.
הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג,
6 And when this rumor was spread, the multitude came together and were astonished; for every one heard them speaking in his own language.
ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו.
7 And they were all amazed and wondered, saying to one another, Behold, are not all these, that are speaking, Galileans?
”כיצד ייתכן הדבר?“שאלו עולי־הרגל.”הלא כל האנשים האלה גרים בגליל!
8 and how do we every one hear them in our own native tongue?
כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו?
9 Parthians and Medes and Elamites, and those that dwell in Mesopotamia, and Judea, and Capadocia, Pontus and Asia, Phrygia and Pamphylia,
הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם־נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה;
10 Egypt and the parts of Libya about Cyrene, and strangers from Rome, Jews and proselytes,
פריגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא;
11 Cretans and Arabians, we hear them speaking in our own tongues the wonderful works of God.
יהודים וגרים, כרתים וערבים – וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!“
12 And they were all amazed and in doubt, saying one to another, What can this mean?
כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים.”מה פירושו של הדבר?“שאלו זה את זה.
13 but others scoffing said, they are full of sweet wine.
אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו:”הם סתם שיכורים!“
14 But Peter standing up with the eleven, raised his voice and said unto them, Ye men of Judea, and all ye that dwell at Jerusalem, be this known unto you, and listen to my words:
שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד־עשר השליחים, ופנה אל ההמון:”תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי.
15 for these men are not drunk, as ye suppose; for it is but the third hour of the day.
אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני־אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר!
16 But this is that which was spoken of by the prophet Joel,
מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר:
17 "And it shall come to pass in the last days (saith God) that I will pour out of my Spirit upon all flesh, and your sons and your daughters shall prophesy; and your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams:
’והיה אחרי כן (באחרית הימים), אמר אלוהים, אשפוך את רוחי על כל בשר. ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון, בחוריכם חזינות יראו.
18 yea and on my servants and on my handmaids, in those days, I will pour out of my Spirit, and they also shall prophesy.
וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי.
19 And I will give prodigies in the heaven, and signs upon the earth; blood, and fire, and smoky vapour.
ונתתי מופתים בשמים ובארץ – דם ואש ותימרות עשן.
20 The sun shall be turned into darkness, and the moon into blood, before that great and illustrious day of the Lord come.
השמש יהפך לחשך, והירח – לדם, לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא.
21 And whosoever shall call on the name of the Lord, shall be saved."
והיה כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט!‘
22 Ye men of Israel, hear these words; Jesus of Nazareth, a man approved of God among you, by miracles, and prodigies, and signs, which God wrought by Him in the midst of you,
”אנשי ישראל, הקשיבו!“המשיך פטרוס.”אלוהים אישר בפומבי שישוע המשיח אכן שליח משמים, באמצעות הניסים והנפלאות שחולל על־ידו, ואתם יודעים זאת היטב, שהרי הניסים והנפלאות נעשו אצלכם.
23 (as ye yourselves also know, ) Him being given up by the determinate counsel and fore-knowlege of God ye have taken, and by wicked hands have crucified and slain.
אולם אלוהים, שפעל לפי תוכניתו הערוכה מראש, הרשה לכם להסגיר את ישוע לידי הרומאים, כדי שיוקיעו אותו ויהרגוהו.
24 Whom God hath raised up again, having loosed the pains of death, because it was not possible that He should be held by it.
ואז אלוהים שחרר אותו מייסורי המוות והחזירו לחיים, כי המוות לא יכול היה להחזיק בו!
25 For David saith concerning Him, "I set the Lord always before me, for He is at my right hand, that I should not be moved: therefore my heart rejoiced, and my tongue was glad;
”דוד המלך דיבר על ישוע כשאמר:’שויתי ה׳ לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט.
26 and my flesh shall rest in hope,
לכן שמח לבי ויגל כבודי, אף בשרי ישכן לבטח,
27 that Thou wilt not leave my soul in the invisible state, nor suffer thine holy one to see corruption. (Hadēs g86)
כי לא תעזב נפשי לשאול; לא תתן חסידך לראות שחת. (Hadēs g86)
28 Thou hast made known to me the ways of life; and Thou wilt fill me with joy by the light of thy countenance."
תודיעני ארחות חיים, שבע שמחות את פניך‘.
29 Men and brethren, allow me to speak with freedom to you concerning the patriarch David, that he is dead and buried, and his sepulchre is among us to this day.
”אחים יקרים, חשבו נא! הרי דוד לא התכוון לעצמו כשאמר את הדברים שציטטתי זה עתה, שהרי הוא מת ונקבר, וקברו נמצא בעירנו עד היום הזה.
30 Therefore being a prophet; and knowing that God had sworn to him with an oath, that of the fruit of his loins, according to the flesh, he would raise up the Messiah, to sit on his throne;
אולם דוד היה נביא, ועל כן ידע היטב שה׳ הבטיח, בשבועה נצחית, שאחד מצאצאיו יהיה המשיח ויישב על כסאו.
31 foreseeing this he spake of the resurrection of Christ, when he said, that his soul was not left in the invisible state, nor did his flesh see corruption. (Hadēs g86)
דוד חזה את העתיד הרחוק וניבא את תחייתו של המשיח, באמרו שנפש המשיח לא תישאר בשאול, ושגופו לא יירקב. (Hadēs g86)
32 This Jesus hath God raised up from the dead, of which we all are witnesses.
הוא דיבר על המשיח, וכולנו עדים לכך שישוע זה, שעליו אנו מדברים, באמת קם מן המתים.
33 Therefore being exalted by the right hand of God, and having received of the Father the promise of the holy Spirit, He hath poured forth this gift, which ye now see and hear.
”עתה יושב ישוע בשמים לימין האלוהים, וכפי שהובטח העניק לו אלוהים את הסמכות לשלוח את רוח הקודש, אשר גרם לכל מה שאתם רואים ושומעים היום.
34 For David is not ascended into the heavens: but he himself says, "The Lord said to my Lord,
”לא, דוד לא התייחס אל עצמו בדברים שאמר, שהרי הוא מעולם לא עלה לשמים. מלבד זאת, דוד הוסיף ואמר במקום אחר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני,
35 Sit thou at my right hand, till I make thine enemies thy footstool."
עד אשית אויביך הדם לרגליך‘.
36 Therefore let all the house of Israel know assuredly, that God hath made this very Jesus, whom ye crucified, both Lord and Christ.
”משום כך אני קורא אל בית ישראל: דעו לכם שאלוהים הפקיד את ישוע, אשר צלבתם, להיות האדון והמשיח!“
37 Now when they heard this, they were pricked to the heart, and said unto Peter, and to the rest of the apostles, Brethren, what shall we do?
דבריו של פטרוס נגעו ללב השומעים, והם פנו אליו ואל השליחים האחרים בשאלה:”אחים, מה עלינו לעשות?“
38 And Peter said unto them, Repent and be baptized every one of you in the name of Jesus Christ, for the remission of your sins, and ye shall receive the gift of the holy Spirit:
”עליכם לחזור בתשובה ולהיטבל בשם ישוע המשיח, כדי שייסלחו לכם חטאיכם“, השיב פטרוס.”ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש.
39 for the promise is to you and to your children, yea and to all that are afar off, even as many as the Lord our God shall call.
כי ה׳ הבטיח לתת את רוח הקודש לכל מי שיקרא בשם ה׳ אלוהינו, וגם לבניו – לרחוקים ולקרובים.“
40 And with many other words did he press and exhort them, saying, Save yourselves from this perverse generation.
פטרוס המשיך לספר להם על ישוע, והפציר בכל מאזיניו לחזור בתשובה ולהינצל מהדור הסורר הזה.
41 They therefore that received his word with readiness were baptized: and in that same day there were added unto them about three thousand souls.
כשלושת אלפים איש האמינו באותו יום לדבריו של פטרוס ונטבלו במים.
42 And they continued stedfast in the apostles doctrine, and fellowship, and in the breaking of bread, and in prayers.
הם הצטרפו אל יתר המאמינים, והשתתפו בקביעות בשיעוריהם של השליחים, בבציעת הלחם (כמצוות ישוע לזיכרון מותו) ובאסיפות תפילה.
43 And fear came upon all the people: and many miracles and signs were wrought by the apostles.
הניסים והנפלאות הרבים שחוללו השליחים מלאו את כולם יראת־כבוד לאלוהים.
44 And all that believed were together, and had all things common.
כל המאמינים התמידו להתאסף יחד, וחילקו ביניהם את כל מה שהיה להם.
45 And they sold their possessions and goods, and distributed to all, according as any one had need.
הם מכרו את כל רכושם, והתחלקו בכספם עם הנצרכים.
46 And continuing daily with one accord in the temple, and breaking bread from house to house, they partook of their food with gladness and simplicity of heart,
מדי יום הם השתחוו יחד בבית־המקדש, נפגשו בבתיהם בקבוצות, לשם התחברות, ואכלו יחד את ארוחותיהם בשמחה ובהכרת־תודה.
47 praising God, and having favor with all the people. And the Lord added to the church daily such as should be saved.
הם הללו את אלוהים, והם מצאו־חן בעיני כל העם. מדי יום הוסיף להם ה׳ את אלה שנושעו.

< Acts 2 >