1 Corinthians 10

1 Now I would not have you ignorant, brethren, that all our fathers were under the cloud, and all passed through the sea;

אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה־דרך, וכולם חצו בשלום את ים־סוף.

2 and were all baptized into Moses by the cloud and by the sea;

כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם.

3 and did all eat the same spiritual food;

הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה׳ בדרך על־טבעית,

4 and did all drink the same spiritual drink: for they drank of the spiritual rock that followed them: and that rock was an emblem of Christ.

ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח!

5 But with the greater part of them God was displeased: for they were destroyed in the wilderness.

למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.

6 Now these things were examples for us, that we might not lust after evil things, as they also lusted.

מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים,

7 And be ye not idolaters, as some of them were; as it is written, "The people sat down to eat and to drink, and rose up to play."

ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.

8 Neither let us commit whoredom, as some of them committed, and fell in one day three and twenty thousand.

אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה׳ הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד!

9 Neither let us tempt Christ, as some of them also tempted Him, and were destroyed by serpents: nor murmur,

אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני־ישראל, כי ה׳ שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם.

10 as some of them also murmured, and were destroyed by the destroyer.

אל תתלוננו, כמו בני־ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.

11 Now all these things happened to them as examples: and are written for our admonition, on whom the last ages are come. (aiōn g165)

כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך. (aiōn g165)

12 Wherefore let him, that thinks he standeth, take heed least he fall.

לכן היזהרו! מי שחושב:”לי זה לא יכול לקרות!“– שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל.

13 No temptation has yet taken you but what is common to man: and God is faithful, who will not suffer you to be tempted above what ye are able to sustain; but will with the temptation also make a way of escape, that ye may be able to bear it.

אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד.

14 Wherefore, my beloved brethren, flee from idolatry.

לכן, אחים יקרים, התרחקו מכל עבודת אלילים.

15 I speak to you as to men of understanding: and judge ye what I say,

אנשים נבונים אתם; שפטו בעצמכם אם אני צודק או לא:

16 ---The cup of blessing which we bless, is it not the communion of the blood of Christ? the bread which we break, is it not the communion of the body of Christ?

כאשר אנו מברכים על היין בסעודת־האדון, האם אין זאת אומרת שלכל השותים יש חלק בברכה שבדם המשיח? וכאשר אנו בוצעים את הלחם, האין זאת אומרת שכל הנוטל פרוסה לוקח חלק בברכות שבגוף המשיח?

17 For the bread is one, and we though many are one body; for we all partake of that one bread.

אנחנו, הרבים, מהווים גוף אחד, כי לכולנו יש חלק בלחם האחד שבצענו.

18 Consider Israel according to the flesh, Are not they, that eat of the sacrifices, partakers of the altar?

גם היהודים הלוקחים חלק באכילת הקורבנות מתאחדים במעשה זה.

19 What say I then? that the idol is any thing, or that what is sacrificed to an idol is in itself any thing to stumble at?

איני מנסה לומר שעובדי האלילים מקריבים קורבנות לאלילים, ושלקורבנות יש ערך ממשי.

20 No: but this I say, that what the Gentiles sacrifice, they sacrifice to demons, and not to God.

אני מנסה לומר לכם שעובדי האלילים מקריבים את קורבנותיהם לשדים, ואיני רוצה שאיש מכם יתחבר עם השדים.

21 And I would not have you partakers with demons. Ye cannot drink of the cup of the Lord, and the cup of demons: ye cannot be partakers of the table of the Lord, and of the table of demons.

אינכם יכולים להשתתף בסעודת האדון ובסעודת השטן גם יחד.

22 Do we provoke the Lord to jealousy? are we stronger than He?

מדוע אתם מנסים לעורר את זעמו של אלוהים? האם אתם חזקים ממנו?

23 If all things be lawful for me, yet all things are not expedient: all things may be lawful for me, but all things do not edify.

אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אבל לא הכול טוב בשבילכם. אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אך לא הכול מועיל.

24 Let no one seek his own only, but every one another's benefit.

אל תחשבו רק על עצמכם; חשבו גם על אחרים ועל מה שטוב בשבילם.

25 Eat then whatever is sold in the shambles, asking no questions for conscience sake:

אזי מותר לכם לאכול כל בשר שנמכר לכם בשוק מבלי לעורר שאלות של מצפון.

26 for the earth is the Lord's, and the fulness thereof:

הלא האדמה וכל טובה שייכים לה׳, והכול נברא להנאתכם.

27 and if any of the unbelievers invite you to an entertainment, and ye have a mind to go, whatever is set before you, eat, asking no questions for conscience-sake.

אם אדם לא־מאמין מזמין אותך לארוחה, היענה להזמנה (אם אתה רוצה), אכול כל מה שמוגש לפניך ואל תשאל שאלות של מצפון.

28 But if any one say to you, This hath been sacrificed to an idol, ---eat it not; for his sake who informed thee, and for conscience-sake: for, as I said, the earth is the Lord's, and the fulness thereof, so that thou mayst have food enough without it.

אבל אם מישהו יזהירך מראש שאוכל זה הוקרב לאלילים, אל תאכל אותו! למען האיש שהעיר את תשומת לבך ולמען מצפונו.

29 Conscience I say, not thy own, but the other's; for why is my liberty to be judged by another man's conscience?

במקרה כזה רגשותיו חשובים משלך. אל תאמר:”מדוע עלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים,

30 And if I partake with thankfulness, why am I blamed for that, for which I give thanks?

בשעה שאני יכול להודות לאלוהים על המזון וליהנות ממנו? מדוע עלי להניח למישהו לקלקל את הנאתי רק משום שהוא חושב כי טעות בידי?“

31 Whether therefore ye eat, or drink, or whatsoever ye do, do all to the glory of God.

מפני שכל מה שאתה עושה, שותה או אוכל צריך להיעשות למען כבוד אלוהים.

32 Behave inoffensively both to the Jews, and to the Greeks, and to the church of God.

לכן אל תהיה מכשול לאיש: ליהודי, לגוי או למאמין המשיחי.

33 Even as I also endeavour to please all men in all things, not seeking my own advantage, but that of many, that they may be saved.

גם אני נוהג כך. אני משתדל לא לפגוע באיש, אלא לעשות מה שמוצא־חן בעיני אחרים ולא בעיני; איני מבקש את טובתי אלא את טובת אחרים, מתוך רצון שייוושעו.