Job 31
1 “I made a covenant with my eyes; how then should I look lustfully at a young woman?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה |
2 For what is the portion from God above, and the heritage from the Almighty on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים |
3 Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און |
4 Doesn’t he see my ways, and count all my steps?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור |
5 “If I have walked with falsehood, and my foot has hurried to deceit
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי |
6 (let me be weighed in an even balance, that God may know my integrity);
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי |
7 if my step has turned out of the way, if my heart walked after my eyes, if any defilement has stuck to my hands,
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום |
8 then let me sow, and let another eat. Yes, let the produce of my field be rooted out.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו |
9 “If my heart has been enticed to a woman, and I have laid wait at my neighbor’s door,
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי |
10 then let my wife grind for another, and let others sleep with her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין |
11 For that would be a heinous crime. Yes, it would be an iniquity to be punished by the judges,
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים |
12 for it is a fire that consumes to destruction, and would root out all my increase.
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש |
13 “If I have despised the cause of my male servant or of my female servant, when they contended with me,
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי |
14 what then will I do when God rises up? When he visits, what will I answer him?
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו |
15 Didn’t he who made me in the womb make him? Didn’t one fashion us in the womb?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד |
16 “If I have withheld the poor from their desire, or have caused the eyes of the widow to fail,
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה |
17 or have eaten my morsel alone, and the fatherless has not eaten of it
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה |
18 (no, from my youth he grew up with me as with a father, I have guided her from my mother’s womb);
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה |
19 if I have seen any perish for want of clothing, or that the needy had no covering;
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון |
20 if his heart hasn’t blessed me, if he hasn’t been warmed with my sheep’s fleece;
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם |
21 if I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate;
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי |
22 then let my shoulder fall from the shoulder blade, and my arm be broken from the bone.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר |
23 For calamity from God is a terror to me. Because of his majesty, I can do nothing.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל |
24 “If I have made gold my hope, and have said to the fine gold, ‘You are my confidence;’
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי |
25 If I have rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי |
26 if I have seen the sun when it shined, or the moon moving in splendor,
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך |
27 and my heart has been secretly enticed, and my hand threw a kiss from my mouth;
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי |
28 this also would be an iniquity to be punished by the judges, for I would have denied the God who is above.
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל |
29 “If I have rejoiced at the destruction of him who hated me, or lifted up myself when evil found him
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע |
30 (I have certainly not allowed my mouth to sin by asking his life with a curse);
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו |
31 if the men of my tent have not said, ‘Who can find one who has not been filled with his meat?’
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע |
32 (the foreigner has not camped in the street, but I have opened my doors to the traveler);
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח |
33 if like Adam I have covered my transgressions, by hiding my iniquity in my heart,
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני |
34 because I feared the great multitude, and the contempt of families terrified me, so that I kept silence, and didn’t go out of the door—
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח |
35 oh that I had one to hear me! Behold, here is my signature! Let the Almighty answer me! Let the accuser write my indictment!
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי |
36 Surely I would carry it on my shoulder, and I would bind it to me as a crown.
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי |
37 I would declare to him the number of my steps. I would go near to him like a prince.
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו |
38 If my land cries out against me, and its furrows weep together;
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון |
39 if I have eaten its fruits without money, or have caused its owners to lose their life,
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי |
40 let briers grow instead of wheat, and stinkweed instead of barley.” The words of Job are ended.
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב |
