Job 16
1 Then Job answered,
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 “I have heard many such things. You are all miserable comforters!
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ |
3 Shall vain words have an end? Or what provokes you that you answer?
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ |
4 I also could speak as you do. If your soul were in my soul’s place, I could join words together against you, and shake my head at you,
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ |
5 but I would strengthen you with my mouth. The solace of my lips would relieve you.
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ |
6 “Though I speak, my grief is not subsided. Though I forbear, what am I eased?
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ |
7 But now, God, you have surely worn me out. You have made all my company desolate.
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ |
8 You have shriveled me up. This is a witness against me. My leanness rises up against me. It testifies to my face.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ |
9 He has torn me in his wrath and persecuted me. He has gnashed on me with his teeth. My adversary sharpens his eyes on me.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ |
10 They have gaped on me with their mouth. They have struck me on the cheek reproachfully. They gather themselves together against me.
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ |
11 God delivers me to the ungodly, and casts me into the hands of the wicked.
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ |
12 I was at ease, and he broke me apart. Yes, he has taken me by the neck, and dashed me to pieces. He has also set me up for his target.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ |
13 His archers surround me. He splits my kidneys apart, and does not spare. He pours out my bile on the ground.
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ |
14 He breaks me with breach on breach. He runs at me like a giant.
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ |
15 I have sewed sackcloth on my skin, and have thrust my horn in the dust.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ |
16 My face is red with weeping. Deep darkness is on my eyelids,
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ |
17 although there is no violence in my hands, and my prayer is pure.
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ |
18 “Earth, don’t cover my blood. Let my cry have no place to rest.
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ |
19 Even now, behold, my witness is in heaven. He who vouches for me is on high.
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ |
20 My friends scoff at me. My eyes pour out tears to God,
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ |
21 that he would maintain the right of a man with God, of a son of man with his neighbor!
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ |
22 For when a few years have come, I will go the way of no return.
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ |
