Isaiah 41
1 “Keep silent before me, islands, and let the peoples renew their strength. Let them come near, then let them speak. Let’s meet together for judgment.
| החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃ |
2 Who has raised up one from the east? Who called him to his feet in righteousness? He hands over nations to him and makes him rule over kings. He gives them like the dust to his sword, like the driven stubble to his bow.
| מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו׃ |
3 He pursues them and passes by safely, even by a way that he had not gone with his feet.
| ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא׃ |
4 Who has worked and done it, calling the generations from the beginning? I, the LORD, the first, and with the last, I am he.”
| מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא׃ |
5 The islands have seen, and fear. The ends of the earth tremble. They approach, and come.
| ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון׃ |
6 Everyone helps his neighbor. They say to their brothers, “Be strong!”
| איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃ |
7 So the carpenter encourages the goldsmith. He who smooths with the hammer encourages him who strikes the anvil, saying of the soldering, “It is good;” and he fastens it with nails, that it might not totter.
| ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט׃ |
8 “But you, Israel, my servant, Jacob whom I have chosen, the offspring of Abraham my friend,
| ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי׃ |
9 you whom I have taken hold of from the ends of the earth, and called from its corners, and said to you, ‘You are my servant. I have chosen you and have not cast you away.’
| אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך׃ |
10 Don’t you be afraid, for I am with you. Don’t be dismayed, for I am your God. I will strengthen you. Yes, I will help you. Yes, I will uphold you with the right hand of my righteousness.
| אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי׃ |
11 Behold, all those who are incensed against you will be disappointed and confounded. Those who strive with you will be like nothing, and shall perish.
| הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃ |
12 You will seek them, and won’t find them, even those who contend with you. Those who war against you will be as nothing, as a nonexistent thing.
| תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך׃ |
13 For I, the LORD your God, will hold your right hand, saying to you, ‘Don’t be afraid. I will help you.’
| כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך׃ |
14 Don’t be afraid, you worm Jacob, and you men of Israel. I will help you,” says the LORD. “Your Redeemer is the Holy One of Israel.
| אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל׃ |
15 Behold, I have made you into a new sharp threshing instrument with teeth. You will thresh the mountains, and beat them small, and will make the hills like chaff.
| הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃ |
16 You will winnow them, and the wind will carry them away, and the whirlwind will scatter them. You will rejoice in the LORD. You will glory in the Holy One of Israel.
| תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃ |
17 The poor and needy seek water, and there is none. Their tongue fails for thirst. I, the LORD, will answer them. I, the God of Israel, will not forsake them.
| העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃ |
18 I will open rivers on the bare heights, and springs in the middle of the valleys. I will make the wilderness a pool of water, and the dry land springs of water.
| אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃ |
19 I will put cedar, acacia, myrtle, and oil trees in the wilderness. I will set cypress trees, pine, and box trees together in the desert;
| אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃ |
20 that they may see, know, consider, and understand together, that the LORD’s hand has done this, and the Holy One of Israel has created it.
| למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה׃ |
21 Produce your cause,” says the LORD. “Bring out your strong reasons!” says the King of Jacob.
| קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב׃ |
22 “Let them announce and declare to us what will happen! Declare the former things, what they are, that we may consider them, and know the latter end of them; or show us things to come.
| יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו׃ |
23 Declare the things that are to come hereafter, that we may know that you are gods. Yes, do good, or do evil, that we may be dismayed, and see it together.
| הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא יחדו׃ |
24 Behold, you are nothing, and your work is nothing. He who chooses you is an abomination.
| הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם׃ |
25 “I have raised up one from the north, and he has come, from the rising of the sun, one who calls on my name, and he shall come on rulers as on mortar, and as the potter treads clay.
| העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט׃ |
26 Who has declared it from the beginning, that we may know? and before, that we may say, ‘He is right’? Surely, there is no one who declares. Surely, there is no one who shows. Surely, there is no one who hears your words.
| מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שמע אמריכם׃ |
27 I am the first to say to Zion, ‘Behold, look at them;’ and I will give one who brings good news to Jerusalem.
| ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן׃ |
28 When I look, there is no man, even among them there is no counselor who, when I ask, can answer a word.
| וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר׃ |
29 Behold, all of their deeds are vanity and nothing. Their molten images are wind and confusion.
| הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃ |
