1 Chronicles 17
1 When David was living in his house, David said to Nathan the prophet, “Behold, I live in a cedar house, but the ark of the LORD’s covenant is in a tent.”
| ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות |
2 Nathan said to David, “Do all that is in your heart; for God is with you.”
| ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך |
3 That same night, the word of God came to Nathan, saying,
| ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר |
4 “Go and tell David my servant, ‘The LORD says, “You shall not build me a house to dwell in;
| לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת |
5 for I have not lived in a house since the day that I brought up Israel to this day, but have gone from tent to tent, and from one tent to another.
| כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן |
6 In all places in which I have walked with all Israel, did I speak a word with any of the judges of Israel, whom I commanded to be shepherd of my people, saying, ‘Why have you not built me a house of cedar?’”’
| בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים |
7 “Now therefore, you shall tell my servant David, ‘The LORD of Hosts says, “I took you from the sheep pen, from following the sheep, to be prince over my people Israel.
| ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן--להיות נגיד על עמי ישראל |
8 I have been with you wherever you have gone, and have cut off all your enemies from before you. I will make you a name like the name of the great ones who are in the earth.
| ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ |
9 I will appoint a place for my people Israel, and will plant them, that they may dwell in their own place, and be moved no more. The children of wickedness will not waste them any more, as at the first,
| ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה |
10 and from the day that I commanded judges to be over my people Israel. I will subdue all your enemies. Moreover I tell you that the LORD will build you a house.
| ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה |
11 It will happen, when your days are fulfilled that you must go to be with your fathers, that I will set up your offspring after you, who will be of your sons; and I will establish his kingdom.
| והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו |
12 He will build me a house, and I will establish his throne forever.
| הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם |
13 I will be his father, and he will be my son. I will not take my loving kindness away from him, as I took it from him who was before you;
| אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך |
14 but I will settle him in my house and in my kingdom forever. His throne will be established forever.”’”
| והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם |
15 According to all these words, and according to all this vision, so Nathan spoke to David.
| ככל הדברים האלה וככל החזון הזה--כן דבר נתן אל דויד |
16 Then David the king went in and sat before the LORD; and he said, “Who am I, LORD God, and what is my house, that you have brought me this far?
| ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם |
17 This was a small thing in your eyes, O God, but you have spoken of your servant’s house for a great while to come, and have respected me according to the standard of a man of high degree, LORD God.
| ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה--יהוה אלהים |
18 What can David say yet more to you concerning the honor which is done to your servant? For you know your servant.
| מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת |
19 LORD, for your servant’s sake, and according to your own heart, you have done all this greatness, to make known all these great things.
| יהוה--בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות |
20 LORD, there is no one like you, neither is there any God besides you, according to all that we have heard with our ears.
| יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו |
21 What one nation in the earth is like your people Israel, whom God went to redeem to himself for a people, to make you a name by great and awesome things, in driving out nations from before your people whom you redeemed out of Egypt?
| ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות--לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים |
22 For you made your people Israel your own people forever; and you, LORD, became their God.
| ותתן את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים |
23 Now, LORD, let the word that you have spoken concerning your servant, and concerning his house, be established forever, and do as you have spoken.
| ועתה יהוה--הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת |
24 Let your name be established and magnified forever, saying, ‘The LORD of Hosts is the God of Israel, even a God to Israel. The house of David your servant is established before you.’
| ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר--יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך |
25 For you, my God, have revealed to your servant that you will build him a house. Therefore your servant has found courage to pray before you.
| כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך |
26 Now, LORD, you are God, and have promised this good thing to your servant.
| ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת |
27 Now it has pleased you to bless the house of your servant, that it may continue forever before you; for you, LORD, have blessed, and it is blessed forever.”
| ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם |
