< Lamentations 5 >

1 Remember, LORD, what has come on us. Look, and see our reproach.
זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
2 Our inheritance has been turned over to strangers, our houses to aliens.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3 We are orphans and fatherless. Our mothers are as widows.
יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4 We must pay for water to drink. Our wood is sold to us.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5 Our pursuers are on our necks. We are weary, and have no rest.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6 We have given our hands to the Egyptians, and to the Assyrians, to be satisfied with bread.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
7 Our fathers sinned, and are no more. We have borne their iniquities.
אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
8 Servants rule over us. There is no one to deliver us out of their hand.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9 We get our bread at the peril of our lives, because of the sword in the wilderness.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10 Our skin is black like an oven, because of the burning heat of famine.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
11 They ravished the women in Zion, the virgins in the cities of Judah.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
12 Princes were hanged up by their hands. The faces of elders were not honoured.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
13 The young men carry millstones. The children stumbled under loads of wood.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
14 The elders have ceased from the gate, and the young men from their music.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃
15 The joy of our heart has ceased. Our dance is turned into mourning.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
16 The crown has fallen from our head. Woe to us, for we have sinned!
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17 For this our heart is faint. For these things our eyes are dim:
על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
18 for the mountain of Zion, which is desolate. The foxes walk on it.
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
19 You, LORD, remain forever. Your throne is from generation to generation.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃
20 Why do you forget us forever, and forsake us for so long a time?
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
21 Turn us to yourself, LORD, and we will be turned. Renew our days as of old.
השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃
22 But you have utterly rejected us. You are very angry against us.
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃

< Lamentations 5 >