Job 13
1 “Behold, my eye has seen all this. My ear has heard and understood it.
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 What you know, I know also. I am not inferior to you.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 “Surely I would speak to the Almighty. I desire to reason with God.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 But you are forgers of lies. You are all physicians of no value.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 Oh that you would be completely silent! Then you would be wise.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 Hear now my reasoning. Listen to the pleadings of my lips.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Will you speak unrighteously for God, and talk deceitfully for him?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Will you show partiality to him? Will you contend for God?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Is it good that he should search you out? Or as one deceives a man, will you deceive him?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 He will surely reprove you if you secretly show partiality.
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Won’t his majesty make you afraid and his dread fall on you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Your memorable sayings are proverbs of ashes. Your defences are defences of clay.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 “Be silent! Leave me alone, that I may speak. Let come on me what will.
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 Why should I take my flesh in my teeth, and put my life in my hand?
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Behold, he will kill me. I have no hope. Nevertheless, I will maintain my ways before him.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 This also will be my salvation, that a godless man will not come before him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Listen carefully to my speech. Let my declaration be in your ears.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 See now, I have set my cause in order. I know that I am righteous.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Who is he who will contend with me? For then would I hold my peace and give up the spirit.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 “Only don’t do two things to me, then I will not hide myself from your face:
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 withdraw your hand far from me, and don’t let your terror make me afraid.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 Then call, and I will answer, or let me speak, and you answer me.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 How many are my iniquities and sins? Make me know my disobedience and my sin.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Why do you hide your face, and consider me your enemy?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Will you harass a driven leaf? Will you pursue the dry stubble?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 For you write bitter things against me, and make me inherit the iniquities of my youth.
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 You also put my feet in the stocks, and mark all my paths. You set a bound to the soles of my feet,
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 though I am decaying like a rotten thing, like a garment that is moth-eaten.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
