Isaiah 57
1 The righteous perish, and no one lays it to heart. Merciful men are taken away, and no one considers that the righteous is taken away from the evil.
| הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק |
2 He enters into peace. They rest in their beds, each one who walks in his uprightness.
| יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו |
3 “But draw near here, you sons of a sorceress, you offspring of adulterers and prostitutes.
| ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה |
4 Whom do you mock? Against whom do you make a wide mouth and stick out your tongue? Aren’t you children of disobedience and offspring of falsehood,
| על מי תתענגו--על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר |
5 you who inflame yourselves amongst the oaks, under every green tree; who kill the children in the valleys, under the clefts of the rocks?
| הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים |
6 Amongst the smooth stones of the valley is your portion. They, they are your lot. You have even poured a drink offering to them. You have offered an offering. Shall I be appeased for these things?
| בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה--העל אלה אנחם |
7 On a high and lofty mountain you have set your bed. You also went up there to offer sacrifice.
| על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח |
8 You have set up your memorial behind the doors and the posts, for you have exposed yourself to someone besides me, and have gone up. You have enlarged your bed and made you a covenant with them. You loved what you saw on their bed.
| ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם--אהבת משכבם יד חזית |
9 You went to the king with oil, increased your perfumes, sent your ambassadors far off, and degraded yourself even to Sheol. (Sheol h7585)
| ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול (Sheol h7585) |
10 You were wearied with the length of your ways; yet you didn’t say, ‘It is in vain.’ You found a reviving of your strength; therefore you weren’t faint.
| ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית |
11 “Whom have you dreaded and feared, so that you lie, and have not remembered me, nor laid it to your heart? Haven’t I held my peace for a long time, and you don’t fear me?
| ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי |
12 I will declare your righteousness; and as for your works, they will not benefit you.
| אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך |
13 When you cry, let those whom you have gathered deliver you, but the wind will take them. A breath will carry them all away, but he who takes refuge in me will possess the land, and will inherit my holy mountain.”
| בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי |
14 He will say, “Build up, build up, prepare the way! Remove the stumbling-block out of the way of my people.”
| ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי |
15 For the high and lofty One who inhabits eternity, whose name is Holy, says: “I dwell in the high and holy place, with him also who is of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite.
| כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים |
16 For I will not contend forever, neither will I always be angry; for the spirit would faint before me, and the souls whom I have made.
| כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי |
17 I was angry because of the iniquity of his covetousness and struck him. I hid myself and was angry; and he went on backsliding in the way of his heart.
| בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו |
18 I have seen his ways, and will heal him. I will lead him also, and restore comforts to him and to his mourners.
| דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו |
19 I create the fruit of the lips: Peace, peace, to him who is far off and to him who is near,” says the LORD; “and I will heal them.”
| בורא נוב (ניב) שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה--ורפאתיו |
20 But the wicked are like the troubled sea; for it can’t rest and its waters cast up mire and mud.
| והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט |
21 “There is no peace”, says my God, “for the wicked.”
| אין שלום אמר אלהי לרשעים |
