Hosea 7
1 When I would heal Israel, then the iniquity of Ephraim is uncovered, also the wickedness of Samaria; for they commit falsehood, and the thief enters in, and the gang of robbers ravages outside.
| כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃ |
2 They don’t consider in their hearts that I remember all their wickedness. Now their own deeds have engulfed them. They are before my face.
| ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃ |
3 They make the king glad with their wickedness, and the princes with their lies.
| ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃ |
4 They are all adulterers. They are burning like an oven that the baker stops stirring, from the kneading of the dough, until it is leavened.
| כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃ |
5 On the day of our king, the princes made themselves sick with the heat of wine. He joined his hand with mockers.
| יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃ |
6 For they have prepared their heart like an oven, while they lie in wait. Their anger smoulders all night. In the morning it burns as a flaming fire.
| כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃ |
7 They are all hot as an oven, and devour their judges. All their kings have fallen. There is no one amongst them who calls to me.
| כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃ |
8 Ephraim mixes himself amongst the nations. Ephraim is a pancake not turned over.
| אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃ |
9 Strangers have devoured his strength, and he doesn’t realise it. Indeed, grey hairs are here and there on him, and he doesn’t realise it.
| אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃ |
10 The pride of Israel testifies to his face; yet they haven’t returned to the LORD their God, nor sought him, for all this.
| וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃ |
11 “Ephraim is like an easily deceived dove, without understanding. They call to Egypt. They go to Assyria.
| ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃ |
12 When they go, I will spread my net on them. I will bring them down like the birds of the sky. I will chastise them, as their congregation has heard.
| כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃ |
13 Woe to them! For they have wandered from me. Destruction to them! For they have trespassed against me. Though I would redeem them, yet they have spoken lies against me.
| אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃ |
14 They haven’t cried to me with their heart, but they howl on their beds. They assemble themselves for grain and new wine. They turn away from me.
| ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃ |
15 Though I have taught and strengthened their arms, yet they plot evil against me.
| ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃ |
16 They return, but not to the Most High. They are like a faulty bow. Their princes will fall by the sword for the rage of their tongue. This will be their derision in the land of Egypt.
| ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃ |
