Genesis 44
1 He commanded the steward of his house, saying, “Fill the men’s sacks with food, as much as they can carry, and put each man’s money in his sack’s mouth.
| ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃ |
2 Put my cup, the silver cup, in the sack’s mouth of the youngest, with his grain money.” He did according to the word that Joseph had spoken.
| ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃ |
3 As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their donkeys.
| הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃ |
4 When they had gone out of the city, and were not yet far off, Joseph said to his steward, “Up, follow after the men. When you overtake them, ask them, ‘Why have you rewarded evil for good?
| הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃ |
5 Isn’t this that from which my lord drinks, and by which he indeed divines? You have done evil in so doing.’”
| הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃ |
6 He overtook them, and he spoke these words to them.
| וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃ |
7 They said to him, “Why does my lord speak such words as these? Far be it from your servants that they should do such a thing!
| ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ |
8 Behold, the money, which we found in our sacks’ mouths, we brought again to you out of the land of Canaan. How then should we steal silver or gold out of your lord’s house?
| הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ |
9 With whomever of your servants it is found, let him die, and we also will be my lord’s slaves.”
| אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ |
10 He said, “Now also let it be according to your words. He with whom it is found will be my slave; and you will be blameless.”
| ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃ |
11 Then they hurried, and each man took his sack down to the ground, and each man opened his sack.
| וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃ |
12 He searched, beginning with the oldest, and ending at the youngest. The cup was found in Benjamin’s sack.
| ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃ |
13 Then they tore their clothes, and each man loaded his donkey, and returned to the city.
| ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃ |
14 Judah and his brothers came to Joseph’s house, and he was still there. They fell on the ground before him.
| ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃ |
15 Joseph said to them, “What deed is this that you have done? Don’t you know that such a man as I can indeed do divination?”
| ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃ |
16 Judah said, “What will we tell my lord? What will we speak? How will we clear ourselves? God has found out the iniquity of your servants. Behold, we are my lord’s slaves, both we and he also in whose hand the cup is found.”
| ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃ |
17 He said, “Far be it from me that I should do so. The man in whose hand the cup is found, he will be my slave; but as for you, go up in peace to your father.”
| ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃ |
18 Then Judah came near to him, and said, “Oh, my lord, please let your servant speak a word in my lord’s ears, and don’t let your anger burn against your servant; for you are even as Pharaoh.
| ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ |
19 My lord asked his servants, saying, ‘Have you a father, or a brother?’
| אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃ |
20 We said to my lord, ‘We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother; and his father loves him.’
| ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ |
21 You said to your servants, ‘Bring him down to me, that I may set my eyes on him.’
| ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃ |
22 We said to my lord, ‘The boy can’t leave his father, for if he should leave his father, his father would die.’
| ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃ |
23 You said to your servants, ‘Unless your youngest brother comes down with you, you will see my face no more.’
| ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃ |
24 When we came up to your servant my father, we told him the words of my lord.
| ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃ |
25 Our father said, ‘Go again and buy us a little food.’
| ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃ |
26 We said, ‘We can’t go down. If our youngest brother is with us, then we will go down: for we may not see the man’s face, unless our youngest brother is with us.’
| ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃ |
27 Your servant, my father, said to us, ‘You know that my wife bore me two sons.
| ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃ |
28 One went out from me, and I said, “Surely he is torn in pieces;” and I haven’t seen him since.
| ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃ |
29 If you take this one also from me, and harm happens to him, you will bring down my grey hairs with sorrow to Sheol.’ (Sheol h7585)
| ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃ (Sheol h7585) |
30 Now therefore when I come to your servant my father, and the boy is not with us; since his life is bound up in the boy’s life;
| ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃ |
31 it will happen, when he sees that the boy is no more, that he will die. Your servants will bring down the grey hairs of your servant, our father, with sorrow to Sheol. (Sheol h7585)
| והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ (Sheol h7585) |
32 For your servant became collateral for the boy to my father, saying, ‘If I don’t bring him to you, then I will bear the blame to my father forever.’
| כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃ |
33 Now therefore, please let your servant stay instead of the boy, my lord’s slave; and let the boy go up with his brothers.
| ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃ |
34 For how will I go up to my father, if the boy isn’t with me?—lest I see the evil that will come on my father.”
| כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃ |
