Genesis 21
1 The LORD visited Sarah as he had said, and the LORD did to Sarah as he had spoken.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר |
2 Sarah conceived, and bore Abraham a son in his old age, at the set time of which God had spoken to him.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים |
3 Abraham called his son who was born to him, whom Sarah bore to him, Isaac.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק |
4 Abraham circumcised his son, Isaac, when he was eight days old, as God had commanded him.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים |
5 Abraham was one hundred years old when his son, Isaac, was born to him.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו |
6 Sarah said, “God has made me laugh. Everyone who hears will laugh with me.”
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי |
7 She said, “Who would have said to Abraham that Sarah would nurse children? For I have borne him a son in his old age.”
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו |
8 The child grew and was weaned. Abraham made a great feast on the day that Isaac was weaned.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק |
9 Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne to Abraham, mocking.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק |
10 Therefore she said to Abraham, “Cast out this servant and her son! For the son of this servant will not be heir with my son, Isaac.”
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק |
11 The thing was very grievous in Abraham’s sight on account of his son.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו |
12 God said to Abraham, “Don’t let it be grievous in your sight because of the boy, and because of your servant. In all that Sarah says to you, listen to her voice. For your offspring will be named through Isaac.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע |
13 I will also make a nation of the son of the servant, because he is your child.”
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא |
14 Abraham rose up early in the morning, and took bread and a container of water, and gave it to Hagar, putting it on her shoulder; and gave her the child, and sent her away. She departed, and wandered in the wilderness of Beersheba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע |
15 The water in the container was spent, and she put the child under one of the shrubs.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם |
16 She went and sat down opposite him, a good way off, about a bow shot away. For she said, “Don’t let me see the death of the child.” She sat opposite him, and lifted up her voice, and wept.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך |
17 God heard the voice of the boy. The angel of God called to Hagar out of the sky, and said to her, “What troubles you, Hagar? Don’t be afraid. For God has heard the voice of the boy where he is.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם |
18 Get up, lift up the boy, and hold him with your hand. For I will make him a great nation.”
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו |
19 God opened her eyes, and she saw a well of water. She went, filled the container with water, and gave the boy a drink.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער |
20 God was with the boy, and he grew. He lived in the wilderness, and as he grew up, he became an archer.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת |
21 He lived in the wilderness of Paran. His mother got a wife for him out of the land of Egypt.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים |
22 At that time, Abimelech and Phicol the captain of his army spoke to Abraham, saying, “God is with you in all that you do.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה |
23 Now, therefore, swear to me here by God that you will not deal falsely with me, nor with my son, nor with my son’s son. But according to the kindness that I have done to you, you shall do to me, and to the land in which you have lived as a foreigner.”
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה |
24 Abraham said, “I will swear.”
| ויאמר אברהם אנכי אשבע |
25 Abraham complained to Abimelech because of a water well, which Abimelech’s servants had violently taken away.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך |
26 Abimelech said, “I don’t know who has done this thing. You didn’t tell me, and I didn’t hear of it until today.”
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום |
27 Abraham took sheep and cattle, and gave them to Abimelech. Those two made a covenant.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית |
28 Abraham set seven ewe lambs of the flock by themselves.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן |
29 Abimelech said to Abraham, “What do these seven ewe lambs, which you have set by themselves, mean?”
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה |
30 He said, “You shall take these seven ewe lambs from my hand, that it may be a witness to me, that I have dug this well.”
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת |
31 Therefore he called that place Beersheba, because they both swore an oath there.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם |
32 So they made a covenant at Beersheba. Abimelech rose up with Phicol, the captain of his army, and they returned into the land of the Philistines.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים |
33 Abraham planted a tamarisk tree in Beersheba, and there he called on the name of the LORD, the Everlasting God.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם |
34 Abraham lived as a foreigner in the land of the Philistines many days.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים |
