< Matthew 27 >

1 Now when morning had come, all the chief priests and the elders of the people took counsel against Jesus to put him to death.
לפנות בוקר שוב התכנסו ראשי הכוהנים וזקני העם, כדי להתייעץ כיצד לשכנע את המושל הרומאי להוציא את ישוע להורג.
2 They bound him, led him away, and delivered him up to Pontius Pilate, the governor.
הם כבלו אותו ושלחו אותו לפילטוס, המושל הרומאי.
3 Then Judas, who betrayed him, when he saw that Jesus was condemned, felt remorse, and brought back the thirty pieces of silver to the chief priests and elders,
כאשר ראה יהודה הבוגד שישוע נידון למוות, התחרט על המעשה שעשה והחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים.
4 saying, “I have sinned in that I betrayed innocent blood.” But they said, “What is that to us? You see to it.”
”חטאתי“, הכריז יהודה.”בגדתי באדם חף מפשע.“”לא אכפת לנו“, השיבו.”זאת הבעיה שלך.“
5 He threw down the pieces of silver in the sanctuary and departed. Then he went away and hanged himself.
יהודה זרק את הכסף על הרצפה במקדש, והלך לתלות את עצמו.
6 The chief priests took the pieces of silver and said, “It’s not lawful to put them into the treasury, since it is the price of blood.”
ראשי הכוהנים אספו את הכסף מהרצפה ואמרו:”איננו יכולים להכניס את הכסף לאוצר, כי התורה אוסרת קבלת כסף דמים.“
7 They took counsel, and bought the potter’s field with them to bury strangers in.
הם התייעצו ביניהם, ולבסוף החליטו לקנות בכסף זה את שדה היוצר בירושלים, שהשתמשו בו לקבורת גויים.
8 Therefore that field has been called “The Field of Blood” to this day.
משום כך נקרא השדה ההוא עד היום הזה:”שדה הדם“.
9 Then that which was spoken through Jeremiah the prophet was fulfilled, saying, “They took the thirty pieces of silver, the price of him upon whom a price had been set, whom some of the children of Israel priced,
בזאת התקיימה נבואת זכריה:”הם לקחו את שלושים שקלי הכסף – המחיר שבו העריכו אותו בני ישראל – וקנו שדה מאת הקדר, כפי שהדריך אותי ה׳.“
10 and they gave them for the potter’s field, as the Lord commanded me.”
11 Now Jesus stood before the governor; and the governor asked him, saying, “Are you the King of the Jews?” Jesus said to him, “So you say.”
ישוע עמד לפני פילטוס, המושל הרומאי, וזה שאל אותו:”האם אתה מלך היהודים?“”אתה אומר“, השיב ישוע.
12 When he was accused by the chief priests and elders, he answered nothing.
אולם כאשר ראשי הכוהנים והזקנים האשימו אותו, ישוע לא אמר דבר.
13 Then Pilate said to him, “Don’t you hear how many things they testify against you?”
”האם אינך שומע את מה שהם אומרים?“שאל פילטוס.
14 He gave him no answer, not even one word, so that the governor marveled greatly.
אך להפתעתו הרבה של המושל לא אמר ישוע דבר.
15 Now at the feast the governor was accustomed to release to the multitude one prisoner whom they desired.
כל שנה, לכבוד חג הפסח, נהג המושל לשחרר אסיר יהודי אחד לפי בחירת העם.
16 They had then a notable prisoner called Barabbas.
באותה שנה היה בכלא אסיר ידוע לשמצה בשם ישוע בר־אבא.
17 When therefore they were gathered together, Pilate said to them, “Whom do you want me to release to you? Barabbas, or Jesus who is called Christ?”
כאשר התאסף באותו בוקר המון רב לפני ביתו של פילטוס, הוא שאל:”את מי אשחרר לכם, את ישוע בר־אבא, או את ישוע הנקרא משיח?“
18 For he knew that because of envy they had delivered him up.
כי פילטוס ידע היטב שמסרו את ישוע מתוך קנאה.
19 While he was sitting on the judgment seat, his wife sent to him, saying, “Have nothing to do with that righteous man, for I have suffered many things today in a dream because of him.”
באותו זמן, כשישב פילטוס על כסאו בבית־הדין, שלחה אליו אשתו הודעה:”עזוב את האיש הטוב הזה לנפשו, כי בלילה האחרון חלמתי עליו חלום נורא.“
20 Now the chief priests and the elders persuaded the multitudes to ask for Barabbas and destroy Jesus.
בינתיים הספיקו ראשי הכוהנים והזקנים לשכנע את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא, ואת הוצאתו להורג של ישוע.
21 But the governor answered them, “Which of the two do you want me to release to you?” They said, “Barabbas!”
וכך כשחזר המושל ושאל:”את מי מהשניים אשחרר לכם?“צעק הקהל:”את בר־אבא!“
22 Pilate said to them, “What then shall I do to Jesus who is called Christ?” They all said to him, “Let him be crucified!”
”אם כך, מה אעשה עם ישוע הנקרא משיח?“שאל פילטוס.”צלוב אותו!“הם צעקו.
23 But the governor said, “Why? What evil has he done?” But they cried out exceedingly, saying, “Let him be crucified!”
”מדוע? מה עשה?“שאל פילטוס. הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם:”צלוב אותו!“
24 So when Pilate saw that nothing was being gained, but rather that a disturbance was starting, he took water and washed his hands before the multitude, saying, “I am innocent of the blood of this righteous person. You see to it.”
כשראה פילטוס שאין טעם להמשיך ושעלולה לפרוץ מהומה, דרש שיביאו אליו קערת מים. הוא רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר:”הידיים שלי נקיות מדמו של האיש הצדיק הזה. האחריות מוטלת עליכם!“
25 All the people answered, “May his blood be on us and on our children!”
וההמון השיב בצעקה:”דמו עלינו ועל בנינו!“
26 Then he released Barabbas to them, but Jesus he flogged and delivered to be crucified.
אז שחרר להם פילטוס את בר־אבא, ולאחר שהלקה את ישוע בשוטים מסרו לידי החיילים הרומאים, כדי שיקחו אותו לצליבה.
27 Then the governor’s soldiers took Jesus into the Praetorium, and gathered the whole garrison together against him.
אולם לפני כן הם לקחו אותו אל ארמון המושל וקראו לכל חיילי המשמר.
28 They stripped him and put a scarlet robe on him.
הם הפשיטוהו והלבישוהו גלימת ארגמן.
29 They braided a crown of thorns and put it on his head, and a reed in his right hand; and they kneeled down before him and mocked him, saying, “Hail, King of the Jews!”
לאחר מכן שזרו זר מקוצים ארוכים והניחו על ראשו ככתר, בידו הימנית שמו מקל כשרביט, כרעו ברך לפניו בלגלוג והתגרו בו בקריאות לעג:”יחי מלך היהודים!“
30 They spat on him, and took the reed and struck him on the head.
הם ירקו בפניו, חטפו מידו את המקל והכוהו על ראשו.
31 When they had mocked him, they took the robe off him, and put his clothes on him, and led him away to crucify him.
לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הגלימה והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.
32 As they came out, they found a man of Cyrene, Simon by name, and they compelled him to go with them, that he might carry his cross.
בדרך למקום הצליבה הם פגשו את שמעון מקירניה ואילצו אותו לסחוב את הצלב של ישוע.
33 When they came to a place called “Golgotha”, that is to say, “The place of a skull,”
הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו למקום הנקרא”גלגלתא“, או”מקום הגולגולת“.
34 they gave him sour wine to drink mixed with gall. When he had tasted it, he would not drink.
החיילים נתנו לו יין מסומם, אולם לאחר שטעם ממנו סרב לשתות אותו.
35 When they had crucified him, they divided his clothing among them, casting lots,
לאחר הצליבה הפילו החיילים גורל, כדי לחלק ביניהם את בגדיו של ישוע.
36 and they sat and watched him there.
ואז התיישבו והביטו בישוע על הצלב.
37 They set up over his head the accusation against him written, “THIS IS JESUS, THE KING OF THE JEWS.”
מעל ראשו הם תלו שלט:”זהו ישוע מלך היהודים.“
38 Then there were two robbers crucified with him, one on his right hand and one on the left.
יחד עם ישוע נצלבו גם שני פושעים – אחד לימינו ואחד לשמאלו.
39 Those who passed by blasphemed him, wagging their heads
העוברים ושבים קללו אותו, לעגו לו וקראו:
40 and saying, “You who destroy the temple and build it in three days, save yourself! If you are the Son of God, come down from the cross!”
”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? אם אתה בן־אלוהים, מדוע אינך יורד מהצלב ומציל את עצמך?“
41 Likewise the chief priests also mocking with the scribes, the Pharisees, and the elders, said,
גם ראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים חרפו אותו ולעגו לו:
42 “He saved others, but he can’t save himself. If he is the King of Israel, let him come down from the cross now, and we will believe in him.
”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“צחקו.”משיח שכמוהו!“קראו.”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין בו!
43 He trusts in God. Let God deliver him now, if he wants him; for he said, ‘I am the Son of God.’”
הרי בטח באלוהים, נראה אם אלוהים באמת יציל אותו. הרי אמר שהוא בן־אלוהים!“
44 The robbers also who were crucified with him cast on him the same reproach.
גם הפושעים שנצלבו לידו העליבו אותו בצורה דומה.
45 Now from the sixth hour there was darkness over all the land until the ninth hour.
בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.
46 About the ninth hour Jesus cried with a loud voice, saying, “Eli, Eli, lima sabachthani?” That is, “My God, my God, why have you forsaken me?”
בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:”אלי, אלי, למה שבקתני?“(כלומר:”אלי, אלי, למה עזבתני?“)
47 Some of them who stood there, when they heard it, said, “This man is calling Elijah.”
אחדים מהנוכחים חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא.
48 Immediately one of them ran and took a sponge, filled it with vinegar, put it on a reed, and gave him a drink.
אחד מהם רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מקל והושיטו לישוע כדי שישתה.
49 The rest said, “Let him be. Let’s see whether Elijah comes to save him.”
אך יתר האנשים אמרו:”עזוב אותו. הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להציל אותו!“
50 Jesus cried again with a loud voice, and yielded up his spirit.
אז זעק ישוע שנית ונפח את נשמתו.
51 Behold, the veil of the temple was torn in two from the top to the bottom. The earth quaked and the rocks were split.
באותו רגע הפרוכת שלפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים – מלמעלה עד למטה. האדמה רעדה, סלעים נבקעו,
52 The tombs were opened, and many bodies of the saints who had fallen asleep were raised;
קברים נפתחו, וצדיקים רבים קמו לתחייה.
53 and coming out of the tombs after his resurrection, they entered into the holy city and appeared to many.
לאחר תחייתו של ישוע, אלה עזבו את בית־הקברות, נכנסו לירושלים והופיעו לפני אנשים רבים.
54 Now the centurion and those who were with him watching Jesus, when they saw the earthquake and the things that were done, were terrified, saying, “Truly this was the Son of God!”
קצין רומאי והחיילים שהיו ליד הצלב, נבהלו מאוד מרעידת האדמה ומכל מה שקרה, וקראו:”איש זה באמת היה בן־אלוהים!“
55 Many women were there watching from afar, who had followed Jesus from Galilee, serving him.
נשים רבות שבאו עם ישוע מהגליל, כדי לשרתו, עמדו מרחוק והתבוננו.
56 Among them were Mary Magdalene, Mary the mother of James and Joses, and the mother of the sons of Zebedee.
ביניהן היו מרים המגדלית, מרים אמם של יעקב ויוסף, ואמם של יעקב ויוחנן (בני זבדי).
57 When evening had come, a rich man from Arimathaea named Joseph, who himself was also Jesus’ disciple, came.
בערב ניגש אל פילטוס יוסף מן־הרמתיים, שהיה אדם עשיר ותלמיד של ישוע, וביקש את גופתו. פילטוס ציווה לשחרר את הגופה ולהעביר אותה ליוסף.
58 This man went to Pilate and asked for Jesus’ body. Then Pilate commanded the body to be given up.
59 Joseph took the body and wrapped it in a clean linen cloth
יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין לבן,
60 and laid it in his own new tomb, which he had cut out in the rock. Then he rolled a large stone against the door of the tomb, and departed.
הניח אותה בתוך קבר חדש שחצב בשביל עצמו, סתם את הפתח באבן גדולה והלך לדרכו.
61 Mary Magdalene was there, and the other Mary, sitting opposite the tomb.
מרים המגדלית ומרים השנייה ישבו במרחק והסתכלו.
62 Now on the next day, which was the day after the Preparation Day, the chief priests and the Pharisees were gathered together to Pilate,
למחרת, בתום טקסי החג, באו ראשי הכוהנים והפרושים אל פילטוס
63 saying, “Sir, we remember what that deceiver said while he was still alive: ‘After three days I will rise again.’
ואמרו:”אדוננו, השקרן הזה אמר פעם שלאחר שלושה ימים ישוב ויקום לתחייה.
64 Command therefore that the tomb be made secure until the third day, lest perhaps his disciples come at night and steal him away, and tell the people, ‘He is risen from the dead;’ and the last deception will be worse than the first.”
משום כך אנחנו מבקשים ממך לחתום את הקבר עד לאחר היום השלישי, כדי שתלמידיו לא יגנבו את הגופה ויפיצו את השמועה שהוא קם מן המתים. אחרת תהיה התרמית גרועה מזו הראשונה.“
65 Pilate said to them, “You have a guard. Go, make it as secure as you can.”
פילטוס אמר להם:”יש לכם משמר שלכם, אתם יודעים איך לטפל בזה כמו שצריך“.
66 So they went with the guard and made the tomb secure, sealing the stone.
וכך הם חתמו את הקבר והציבו שומרים.

< Matthew 27 >