Mark 4
1 Again he began to teach by the seaside. A great multitude was gathered to him, so that he entered into a boat in the sea and sat down. All the multitude were on the land by the sea.
| וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ |
2 He taught them many things in parables, and told them in his teaching,
| וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ |
3 “Listen! Behold, the farmer went out to sow.
| שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ |
4 As he sowed, some seed fell by the road, and the birds came and devoured it.
| ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ |
5 Others fell on the rocky ground, where it had little soil, and immediately it sprang up, because it had no depth of soil.
| ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ |
6 When the sun had risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ |
7 Others fell among the thorns, and the thorns grew up and choked it, and it yielded no fruit.
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ |
8 Others fell into the good ground and yielded fruit, growing up and increasing. Some produced thirty times, some sixty times, and some one hundred times as much.”
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ |
9 He said, “Whoever has ears to hear, let him hear.”
| ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
10 When he was alone, those who were around him with the twelve asked him about the parables.
| ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ |
11 He said to them, “To you is given the mystery of God’s Kingdom, but to those who are outside, all things are done in parables,
| ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ |
12 that ‘seeing they may see and not perceive, and hearing they may hear and not understand, lest perhaps they should turn again, and their sins should be forgiven them.’”
| למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ |
13 He said to them, “Don’t you understand this parable? How will you understand all of the parables?
| ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ |
14 The farmer sows the word.
| הזרע הוא זרע את הדבר׃ |
15 The ones by the road are the ones where the word is sown; and when they have heard, immediately Satan comes and takes away the word which has been sown in them.
| ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ |
16 These in the same way are those who are sown on the rocky places, who, when they have heard the word, immediately receive it with joy.
| וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ |
17 They have no root in themselves, but are short-lived. When oppression or persecution arises because of the word, immediately they stumble.
| אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ |
18 Others are those who are sown among the thorns. These are those who have heard the word,
| והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ |
19 and the cares of this age, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things entering in choke the word, and it becomes unfruitful. (aiōn g165)
| ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) |
20 Those which were sown on the good ground are those who hear the word, accept it, and bear fruit, some thirty times, some sixty times, and some one hundred times.”
| ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ |
21 He said to them, “Is a lamp brought to be put under a basket or under a bed? Isn’t it put on a stand?
| ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ |
22 For there is nothing hidden except that it should be made known, neither was anything made secret but that it should come to light.
| כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ |
23 If any man has ears to hear, let him hear.”
| כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
24 He said to them, “Take heed what you hear. With whatever measure you measure, it will be measured to you; and more will be given to you who hear.
| ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ |
25 For whoever has, to him more will be given; and he who doesn’t have, even that which he has will be taken away from him.”
| כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ |
26 He said, “God’s Kingdom is as if a man should cast seed on the earth,
| ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ |
27 and should sleep and rise night and day, and the seed should spring up and grow, though he doesn’t know how.
| וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ |
28 For the earth bears fruit by itself: first the blade, then the ear, then the full grain in the ear.
| כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ |
29 But when the fruit is ripe, immediately he puts in the sickle, because the harvest has come.”
| וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ |
30 He said, “How will we liken God’s Kingdom? Or with what parable will we illustrate it?
| ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ |
31 It’s like a grain of mustard seed, which, when it is sown in the earth, though it is less than all the seeds that are on the earth,
| כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ |
32 yet when it is sown, grows up and becomes greater than all the herbs, and puts out great branches, so that the birds of the sky can lodge under its shadow.”
| ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ |
33 With many such parables he spoke the word to them, as they were able to hear it.
| ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ |
34 Without a parable he didn’t speak to them; but privately to his own disciples he explained everything.
| ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ |
35 On that day, when evening had come, he said to them, “Let’s go over to the other side.”
| ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ |
36 Leaving the multitude, they took him with them, even as he was, in the boat. Other small boats were also with him.
| ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ |
37 A big wind storm arose, and the waves beat into the boat, so much that the boat was already filled.
| ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ |
38 He himself was in the stern, asleep on the cushion; and they woke him up and asked him, “Teacher, don’t you care that we are dying?”
| והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ |
39 He awoke and rebuked the wind, and said to the sea, “Peace! Be still!” The wind ceased and there was a great calm.
| ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ |
40 He said to them, “Why are you so afraid? How is it that you have no faith?”
| ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ |
41 They were greatly afraid and said to one another, “Who then is this, that even the wind and the sea obey him?”
| וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ |
