Mark 14
1 It was now two days before the Passover and the Feast of Unleavened Bread, and the chief priests and the scribes sought how they might seize him by deception and kill him.
| ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ |
2 For they said, “Not during the feast, because there might be a riot among the people.”
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ |
3 While he was at Bethany, in the house of Simon the leper, as he sat at the table, a woman came having an alabaster jar of ointment of pure nard—very costly. She broke the jar and poured it over his head.
| ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ |
4 But there were some who were indignant among themselves, saying, “Why has this ointment been wasted?
| ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ |
5 For this might have been sold for more than three hundred denarii and given to the poor.” So they grumbled against her.
| כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ |
6 But Jesus said, “Leave her alone. Why do you trouble her? She has done a good work for me.
| ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ |
7 For you always have the poor with you, and whenever you want to, you can do them good; but you will not always have me.
| כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ |
8 She has done what she could. She has anointed my body beforehand for the burying.
| את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ |
9 Most certainly I tell you, wherever this Good News may be preached throughout the whole world, that which this woman has done will also be spoken of for a memorial of her.”
| אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ |
10 Judas Iscariot, who was one of the twelve, went away to the chief priests, that he might deliver him to them.
| ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ |
11 They, when they heard it, were glad, and promised to give him money. He sought how he might conveniently deliver him.
| והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ |
12 On the first day of unleavened bread, when they sacrificed the Passover, his disciples asked him, “Where do you want us to go and prepare that you may eat the Passover?”
| ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ |
13 He sent two of his disciples and said to them, “Go into the city, and there a man carrying a pitcher of water will meet you. Follow him,
| וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ |
14 and wherever he enters in, tell the master of the house, ‘The Teacher says, “Where is the guest room, where I may eat the Passover with my disciples?”’
| ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ |
15 He will himself show you a large upper room furnished and ready. Get ready for us there.”
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ |
16 His disciples went out, and came into the city, and found things as he had said to them, and they prepared the Passover.
| ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ |
17 When it was evening he came with the twelve.
| ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ |
18 As they sat and were eating, Jesus said, “Most certainly I tell you, one of you will betray me—he who eats with me.”
| ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ |
19 They began to be sorrowful, and to ask him one by one, “Surely not I?” And another said, “Surely not I?”
| ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ |
20 He answered them, “It is one of the twelve, he who dips with me in the dish.
| ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ |
21 For the Son of Man goes as it is written about him, but woe to that man by whom the Son of Man is betrayed! It would be better for that man if he had not been born.”
| הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ |
22 As they were eating, Jesus took bread, and when he had blessed it, he broke it and gave to them, and said, “Take, eat. This is my body.”
| ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ |
23 He took the cup, and when he had given thanks, he gave to them. They all drank of it.
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ |
24 He said to them, “This is my blood of the new covenant, which is poured out for many.
| ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ |
25 Most certainly I tell you, I will no more drink of the fruit of the vine until that day when I drink it anew in God’s Kingdom.”
| אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ |
26 When they had sung a hymn, they went out to the Mount of Olives.
| ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ |
27 Jesus said to them, “All of you will be made to stumble because of me tonight, for it is written, ‘I will strike the shepherd, and the sheep will be scattered.’
| ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ |
28 However, after I am raised up, I will go before you into Galilee.”
| ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ |
29 But Peter said to him, “Although all will be offended, yet I will not.”
| ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ |
30 Jesus said to him, “Most certainly I tell you that you today, even this night, before the rooster crows twice, you will deny me three times.”
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ |
31 But he spoke all the more, “If I must die with you, I will not deny you.” They all said the same thing.
| והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ |
32 They came to a place which was named Gethsemane. He said to his disciples, “Sit here while I pray.”
| ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ |
33 He took with him Peter, James, and John, and began to be greatly troubled and distressed.
| ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ |
34 He said to them, “My soul is exceedingly sorrowful, even to death. Stay here and watch.”
| ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ |
35 He went forward a little, and fell on the ground, and prayed that if it were possible, the hour might pass away from him.
| ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ |
36 He said, “Abba, Father, all things are possible to you. Please remove this cup from me. However, not what I desire, but what you desire.”
| ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ |
37 He came and found them sleeping, and said to Peter, “Simon, are you sleeping? Couldn’t you watch one hour?
| ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ |
38 Watch and pray, that you may not enter into temptation. The spirit indeed is willing, but the flesh is weak.”
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ |
39 Again he went away and prayed, saying the same words.
| ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ |
40 Again he returned and found them sleeping, for their eyes were very heavy; and they didn’t know what to answer him.
| וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ |
41 He came the third time and said to them, “Sleep on now, and take your rest. It is enough. The hour has come. Behold, the Son of Man is betrayed into the hands of sinners.
| ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ |
42 Arise! Let’s get going. Behold, he who betrays me is at hand.”
| קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ |
43 Immediately, while he was still speaking, Judas, one of the twelve, came—and with him a multitude with swords and clubs, from the chief priests, the scribes, and the elders.
| עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ |
44 Now he who betrayed him had given them a sign, saying, “Whomever I will kiss, that is he. Seize him, and lead him away safely.”
| והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ |
45 When he had come, immediately he came to him and said, “Rabbi! Rabbi!” and kissed him.
| הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ |
46 They laid their hands on him and seized him.
| וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ |
47 But a certain one of those who stood by drew his sword and struck the servant of the high priest, and cut off his ear.
| ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ |
48 Jesus answered them, “Have you come out, as against a robber, with swords and clubs to seize me?
| ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ |
49 I was daily with you in the temple teaching, and you didn’t arrest me. But this is so that the Scriptures might be fulfilled.”
| ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ |
50 They all left him, and fled.
| ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ |
51 A certain young man followed him, having a linen cloth thrown around himself over his naked body. The young men grabbed him,
| ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ |
52 but he left the linen cloth and fled from them naked.
| והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ |
53 They led Jesus away to the high priest. All the chief priests, the elders, and the scribes came together with him.
| ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ |
54 Peter had followed him from a distance, until he came into the court of the high priest. He was sitting with the officers, and warming himself in the light of the fire.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ |
55 Now the chief priests and the whole council sought witnesses against Jesus to put him to death, and found none.
| וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ |
56 For many gave false testimony against him, and their testimony didn’t agree with each other.
| כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ |
57 Some stood up and gave false testimony against him, saying,
| ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ |
58 “We heard him say, ‘I will destroy this temple that is made with hands, and in three days I will build another made without hands.’”
| שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ |
59 Even so, their testimony didn’t agree.
| וגם בזאת עדותם לא שותה׃ |
60 The high priest stood up in the middle, and asked Jesus, “Have you no answer? What is it which these testify against you?”
| ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ |
61 But he stayed quiet, and answered nothing. Again the high priest asked him, “Are you the Christ, the Son of the Blessed?”
| והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ |
62 Jesus said, “I am. You will see the Son of Man sitting at the right hand of Power, and coming with the clouds of the sky.”
| ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ |
63 The high priest tore his clothes and said, “What further need have we of witnesses?
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ |
64 You have heard the blasphemy! What do you think?” They all condemned him to be worthy of death.
| שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ |
65 Some began to spit on him, and to cover his face, and to beat him with fists, and to tell him, “Prophesy!” The officers struck him with the palms of their hands.
| ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ |
66 As Peter was in the courtyard below, one of the maids of the high priest came,
| ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ |
67 and seeing Peter warming himself, she looked at him and said, “You were also with the Nazarene, Jesus!”
| ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ |
68 But he denied it, saying, “I neither know nor understand what you are saying.” He went out on the porch, and the rooster crowed.
| ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ |
69 The maid saw him and began again to tell those who stood by, “This is one of them.”
| ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ |
70 But he again denied it. After a little while again those who stood by said to Peter, “You truly are one of them, for you are a Galilean, and your speech shows it.”
| וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ |
71 But he began to curse and to swear, “I don’t know this man of whom you speak!”
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ |
72 The rooster crowed the second time. Peter remembered the words that Jesus said to him, “Before the rooster crows twice, you will deny me three times.” When he thought about that, he wept.
| והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ |
