Ephesians 4

1 I therefore, the prisoner in the Lord, beg you to walk worthily of the calling with which you were called,

כאסיר האדון אני מתחנן לפניכם שתחיו ותתנהגו בדרך ההולמת את אלה שנבחרו להתברך בכל הברכות הנפלאות האלה.

2 with all lowliness and humility, with patience, bearing with one another in love,

היו ענווים ואדיבים; התייחסו בסבלנות זה אל זה, וסלחו איש לאחיו באהבה.

3 being eager to keep the unity of the Spirit in the bond of peace.

שאפו לשמור על אחדותכם ברוח הקודש, וחיו בשלום איש עם רעהו.

4 There is one body and one Spirit, even as you also were called in one hope of your calling,

כולנו איברים של גוף אחד, לכולנו רוח אחד, וכולנו נבחרנו לאותו עתיד נפלא.

5 one Lord, one faith, one baptism,

לכולנו אדון אחד, אמונה אחת וטבילה אחת.

6 one God and Father of all, who is over all and through all and in us all.

לכולנו אל ואב אחד שהוא מעל לכל, נמצא בכל וחי בכל.

7 But to each one of us, the grace was given according to the measure of the gift of Christ.

ובכל זאת, המשיח העניק לכל אחד מאיתנו מתנות וכישרונות שונים ומיוחדים, מתוך עושרו ולפי רצונו.

8 Therefore he says, “When he ascended on high, he led captivity captive, and gave gifts to people.”

על כך אומרים הכתובים שכאשר עלה המשיח לשמים, לאחר תחייתו מהמתים, הוא שבה שבי ונתן מתנות לבני האדם.

9 Now this, “He ascended”, what is it but that he also first descended into the lower parts of the earth?

שימו לב שכתוב”עלה לשמים“! משמע שקודם לכן הוא ירד ממרומי השמים אל תחתיות הארץ.

10 He who descended is the one who also ascended far above all the heavens, that he might fill all things.

זה שירד אלינו הוא זה שעלה השמימה כדי למלא באישיותו את הכול, מתחתיות הארץ עד למרומי השמים.

11 He gave some to be apostles; and some, prophets; and some, evangelists; and some, shepherds and teachers;

הוא העניק לבני־האדם מתנות שונות: לאחדים העניק את היכולת להיות שליחיו, לאלה העניק את היכולת להיות נביאים, ולאלה העניק כישרון מיוחד לבשר את הבשורה, או כושר מנהיגות והדרכה לפי דבר ה׳ וכישרון ללמד היטב.

12 for the perfecting of the saints, to the work of serving, to the building up of the body of Christ,

לשם מה העניק לנו המשיח את המתנות והכישרונות הללו? כדי שבני־אלוהים יוכלו להיטיב לשרתו בשעה שהם בונים את הקהילה, שהיא גוף המשיח,

13 until we all attain to the unity of the faith and of the knowledge of the Son of God, to a full grown man, to the measure of the stature of the fullness of Christ,

עד שנגיע כולנו כאחד לאמונה, בגרות והבנה של מושיענו בן האלוהים – עד שנתמלא כליל במשיח.

14 that we may no longer be children, tossed back and forth and carried about with every wind of doctrine, by the trickery of men, in craftiness, after the wiles of error;

וכך מעתה ואילך לא נשנה את דעתנו בנוגע לאמונתנו; לא ניכשל ולא נרומה על־ידי רמאים ובדחנים,

15 but speaking truth in love, we may grow up in all things into him who is the head, Christ,

אלא נאמר את האמת באהבה, ונגדל באמונתנו במשיח אשר הוא ראש־הקהילה.

16 from whom all the body, being fitted and knit together through that which every joint supplies, according to the working in measure of each individual part, makes the body increase to the building up of itself in love.

בהנהגתו של המשיח מחוברים כל איברי הגוף זה לזה, וכל איבר עוזר למשנהו לבניית הגוף, לפי מידת הכוח שניתן לו, כך שכל הגוף צומח לבניין אחד מלא אהבה – בניין המשיח.

17 This I say therefore, and testify in the Lord, that you no longer walk as the rest of the Gentiles also walk, in the futility of their mind,

בשם האדון אני אומר לכם: אל תשובו לחיות כמו הלא מאמינים, כי הם הולכים אחרי טיפשות שיכלם.

18 being darkened in their understanding, alienated from the life of God because of the ignorance that is in them, because of the hardening of their hearts.

בגלל טיפשותם הם בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלוהים; הם אינם מבינים את דרכו של אלוהים, כי הם חיים בחשכה ובחטא.

19 They, having become callous, gave themselves up to lust, to work all uncleanness with greediness.

הם איבדו כל רגש בושה, והפקירו את עצמם לתאוות בשרם ולכל מעשה זימה ומרמה.

20 But you didn’t learn Christ that way,

אבל לא כך לימד אתכם המשיח!

21 if indeed you heard him and were taught in him, even as truth is in Jesus:

אם באמת הקשבתם לקולו והבינותם את האמת שלימד אתכם,

22 that you put away, as concerning your former way of life, the old man that grows corrupt after the lusts of deceit,

אזי עליכם לסור מדרככם הישנה ומהרגליכם הקודמים, שהיו זימה, תאווה ורמייה,

23 and that you be renewed in the spirit of your mind,

ולחדש את מחשבותיכם וגישתכם לדברים שונים.

24 and put on the new man, who in the likeness of God has been created in righteousness and holiness of truth.

כן, עליכם להיות אנשים מחודשים בעלי תכונות שהעניק לכם אלוהים, קדושים וצדיקים. עטפו את עצמכם באופי חדש זה.

25 Therefore, putting away falsehood, speak truth each one with his neighbor, for we are members of one another.

הפסיקו לשקר ודברו אמת, שכן אנו איברים איש לאחיו, ובשקרנו לאחינו אנו פוגעים למעשה בעצמנו!

26 “Be angry, and don’t sin.” Don’t let the sun go down on your wrath,

אם אתם כועסים, אל תניחו לכעסכם להביא אתכם לידי חטא! אל תניחו לשמש לשקוע לפני שחלף כעסכם,

27 and don’t give place to the devil.

כי אחרת אתם פותחים פתח לשטן.

28 Let him who stole steal no more; but rather let him labor, producing with his hands something that is good, that he may have something to give to him who has need.

הגנב חייב להפסיק לגנוב! עליו להתחיל לעבוד עבודה ישרה, כדי שיוכל לעזור לנזקקים.

29 Let no corrupt speech proceed out of your mouth, but only what is good for building others up as the need may be, that it may give grace to those who hear.

אל תנבלו את פיכם! דברו רק דברים יפים, טובים ומועילים לאנשים אחרים, דברים שיברכו את השומעים.

30 Don’t grieve the Holy Spirit of God, in whom you were sealed for the day of redemption.

אל תצערו את רוח הקודש של אלוהים, שעל ידיו נחתמתם ליום הגאולה.

31 Let all bitterness, wrath, anger, outcry, and slander be put away from you, with all malice.

הפסיקו להתמרמר והסירו מעליכם כל כעס, רוגז, צעקות, קללות ורשעות.

32 And be kind to one another, tender hearted, forgiving each other, just as God also in Christ forgave you.

היו טובים איש לרעהו, רחמנים וסלחנים, כשם שאלוהים סלח לכם בזכות השתייכותכם למשיח.