Acts 20
1 After the uproar had ceased, Paul sent for the disciples, took leave of them, and departed to go into Macedonia.
| לאחר ששככה הסערה אסף פולוס את התלמידים, ובדברי עידוד נפרד מהם לשלום ויצא בדרכו למקדוניה. |
2 When he had gone through those parts and had encouraged them with many words, he came into Greece.
| בכל הערים שבהן עבר הוא לימד את המאמינים את דבר ה׳, ולבסוף הגיע ליוון. |
3 When he had spent three months there, and a plot was made against him by Jews as he was about to set sail for Syria, he determined to return through Macedonia.
| כעבור שלושה חודשים התכונן פולוס ללכת לסוריה, אולם משנודע לו שהיהודים תכננו להתנקש בחייו, החליט לסטות מדרכו ולנסוע קודם צפונה, למקדוניה. |
4 These accompanied him as far as Asia: Sopater of Beroea, Aristarchus and Secundus of the Thessalonians, Gaius of Derbe, Timothy, and Tychicus and Trophimus of Asia.
| מספר אנשים ליוו את פולוס עד אסיה הקטנה: סופטרוס בן־פורוס מברואה; ארסטרכוס וסקונדוס מתסלוניקי; גיוס מדרבי; טימותיוס; וטוכיקוס וטרופימוס אשר חזרו לבתיהם באסיה הקטנה. |
5 But these had gone ahead, and were waiting for us at Troas.
| כל אלה הלכו לפנינו וחיכו לנו בטרואס. |
6 We sailed away from Philippi after the days of Unleavened Bread, and came to them at Troas in five days, where we stayed seven days.
| בתום חג הפסח עלינו על ספינה בפיליפי, שבצפון יוון, וכעבור חמישה ימים הגענו לטרואס, שם נשארנו שבוע ימים. |
7 On the first day of the week, when the disciples were gathered together to break bread, Paul talked with them, intending to depart on the next day; and continued his speech until midnight.
| במוצאי שבת התאספנו יחד לבצוע לחם, ופולוס, שעמד לצאת לדרכו למחרת בבוקר, דרש דרשה שנמשכה עד חצות. |
8 There were many lights in the upper room where we were gathered together.
| חדר־העלייה שבו התאספנו היה מואר בנרות רבים. |
9 A certain young man named Eutychus sat in the window, weighed down with deep sleep. As Paul spoke still longer, being weighed down by his sleep, he fell down from the third floor and was taken up dead.
| כל אותו זמן ישב אבטוכוס הצעיר על אדן החלון, ומכיוון שפולוס האריך בדבריו, נפלה עליו תרדמה. לפתע איבד אבטוכוס את שיווי משקלו ונפל ארצה מן הקומה השלישית ומת בו במקום. |
10 Paul went down and fell upon him, and embracing him said, “Don’t be troubled, for his life is in him.”
| פולוס רץ למטה ולקח את הבחור בזרועותיו.”אל תדאגו, “הרגיע אותם,”יש בו רוח חיים והוא יהיה בסדר!“ואכן הכרתו שבה אליו. שמחה גדולה מילאה את כל הקהילה. כולם חזרו לעליית־הגג. פולוס אכל ולאחר מכן פתח בדרשה נוספת שנמשכה עד אור הבוקר, ואז ניפרד מהם לשלום. |
11 When he had gone up, had broken bread and eaten, and had talked with them a long while, even until break of day, he departed.
12 They brought the boy in alive, and were greatly comforted.
13 But we, going ahead to the ship, set sail for Assos, intending to take Paul aboard there; for he had so arranged, intending himself to go by land.
| פולוס המשיך ברגל לאסוס, ואילו אנחנו הגענו לשם לפניו בספינה. |
14 When he met us at Assos, we took him aboard and came to Mitylene.
| כאשר הצטרף אלינו באסוס, הפלגנו יחד למיטוליני. |
15 Sailing from there, we came the following day opposite Chios. The next day we touched at Samos and stayed at Trogyllium, and the day after we came to Miletus.
| למחרת הפלגנו דרך כיוס, ביום השלישי עגנו בסמוס (בלילה ישנו בטרוגוליון), וביום הרביעי הגענו למיליטוס. |
16 For Paul had determined to sail past Ephesus, that he might not have to spend time in Asia; for he was hastening, if it were possible for him, to be in Jerusalem on the day of Pentecost.
| פולוס סרב להתעכב הפעם באפסוס, כי רצה להגיע לירושלים לקראת חג השבועות, אם יעלה הדבר בידו. |
17 From Miletus he sent to Ephesus and called to himself the elders of the assembly.
| אולם בהגיענו למיליטוס שלח פולוס הודעה לזקני הקהילה באפסוס, וביקש מהם לבוא לפגוש אותו שם. |
18 When they had come to him, he said to them, “You yourselves know, from the first day that I set foot in Asia, how I was with you all the time,
| כשהגיעו, אמר להם:”אתם יודעים היטב שמהיום הראשון שדרכתי על אדמת אסיה ועד היום הזה, |
19 serving the Lord with all humility, with many tears, and with trials which happened to me by the plots of the Jews;
| עשיתי את עבודת האדון בענווה – ואפילו בדמעות – למרות הצרות שגרמו לי נוכלים מבין היהודים. |
20 how I didn’t shrink from declaring to you anything that was profitable, teaching you publicly and from house to house,
| ובכל זאת, מעולם לא פחדתי לומר לכם את האמת; לימדתי אתכם והטפתי לכם בציבור ובבתים פרטיים. |
21 testifying both to Jews and to Greeks repentance toward God and faith toward our Lord Jesus.
| בישרתי לכם בשורה אחת ליהודים ולגויים גם יחד, שעליהם להפסיק לחטוא, לחזור בתשובה, ולפנות לאלוהים באמצעות האמונה בישוע המשיח אדוננו. |
22 Now, behold, I go bound by the Spirit to Jerusalem, not knowing what will happen to me there;
| ”עתה אני הולך לירושלים, כי עלי לציית לרוח הקודש המדריך אותי, אולם איני יודע מה מצפה לי שם. |
23 except that the Holy Spirit testifies in every city, saying that bonds and afflictions wait for me.
| אני יודע רק דבר אחד: שבכל עיר רוח הקודש מזהיר אותי מפני העינויים והמאסר המצפים לי. |
24 But these things don’t count; nor do I hold my life dear to myself, so that I may finish my race with joy, and the ministry which I received from the Lord Jesus, to fully testify to the Good News of the grace of God.
| אולם לחיי אין כל ערך אם לא אבצע את המשימה שהטיל עלי ישוע אדוננו: לספר לכולם על אהבת אלוהים ועל חסדו. |
25 “Now, behold, I know that you all, among whom I went about preaching God’s Kingdom, will see my face no more.
| ”אני בטוח שאף אחד מכם – אשר שמעתם מפי את דבר ה׳ – לא ישוב לראותי, |
26 Therefore I testify to you today that I am clean from the blood of all men,
| ומשום כך עלי לומר לכם: מצפוני נקי בנוגע לכל אחד ואחד מכם! |
27 for I didn’t shrink from declaring to you the whole counsel of God.
| כי מעולם לא היססתי לבשר לכם את דבר האלוהים. |
28 Take heed, therefore, to yourselves and to all the flock, in which the Holy Spirit has made you overseers, to shepherd the assembly of the Lord and God which he purchased with his own blood.
| ”השגיחו על עצמכם ועל הצאן שרוח הקודש הטיל עליכם את האחריות עליה – אשר הן קהילת אלוהים שקנה במחיר דמו. |
29 For I know that after my departure, vicious wolves will enter in among you, not sparing the flock.
| אני יודע היטב שלאחר לכתי מכאן יופיעו ביניכם מורי שקר, אשר יהיו כזאבים אכזריים ולא יחוסו על העדר. |
30 Men will arise from among your own selves, speaking perverse things, to draw away the disciples after them.
| אפילו אחדים מכם יסלפו את האמת כדי למשוך אחריהם תלמידים. |
31 Therefore watch, remembering that for a period of three years I didn’t cease to admonish everyone night and day with tears.
| לכן היזהרו! זכרו שבמשך שלוש שנים לא חדלתי להשגיח עליכם יומם ולילה, ואף שפכתי דמעות רבות בגללכם. |
32 Now, brothers, I entrust you to God and to the word of his grace, which is able to build up and to give you the inheritance among all those who are sanctified.
| ”עתה אני מפקיד אתכם בידי אלוהים ודברו הנפלא, אשר בכוחו לבנות את אמונתכם ולתת לכם את הנחלה השמורה לבניו. |
33 I coveted no one’s silver, gold, or clothing.
| ”מעולם לא השתוקקתי לכסף או לבגדים יקרים. |
34 You yourselves know that these hands served my necessities, and those who were with me.
| כולכם יודעים שבמו ידי עבדתי ופרנסתי את עצמי ואת בני־לוויתי. |
35 In all things I gave you an example, that so laboring you ought to help the weak, and to remember the words of the Lord Jesus, that he himself said, ‘It is more blessed to give than to receive.’”
| אתם גם יודעים שתמיד שימשתי לכם דוגמה בהגישי עזרה לעניים, משום שזכרתי את דברי אדוננו ישוע המשיח: מוטב לתת מאשר לקבל!“ |
36 When he had spoken these things, he knelt down and prayed with them all.
| כשסיים פולוס את דבריו, כרע על ברכיו והתפלל איתם. |
37 They all wept freely, and fell on Paul’s neck and kissed him,
| כולם בכו בעת שחיבקו אותו ונשקו לו נשיקת פרידה. |
38 sorrowing most of all because of the word which he had spoken, that they should see his face no more. Then they accompanied him to the ship.
| יותר מכל הם הצטערו על שאמר להם שלא ישובו לראותו. לאחר מכן ליוו אותו כולם אל האונייה. |
