Ecclesiastes 1
1 The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem:
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ |
2 “Vanity of vanities,” says the Preacher; “Vanity of vanities, all is vanity.”
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ |
3 What does man gain from all his labor in which he labors under the sun?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ |
4 One generation goes, and another generation comes; but the earth remains forever.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ |
5 The sun also rises, and the sun goes down, and hurries to its place where it rises.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ |
6 The wind goes toward the south, and turns around to the north. It turns around continually as it goes, and the wind returns again to its courses.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ |
7 All the rivers run into the sea, yet the sea is not full. To the place where the rivers flow, there they flow again.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ |
8 All things are full of weariness beyond uttering. The eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ |
9 That which has been is that which shall be, and that which has been done is that which shall be done; and there is no new thing under the sun.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ |
10 Is there a thing of which it may be said, “Behold, this is new”? It has been long ago, in the ages which were before us.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ |
11 There is no memory of the former; neither shall there be any memory of the latter that are to come, among those that shall come after.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ |
12 I, the Preacher, was king over Israel in Jerusalem.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ |
13 I applied my heart to seek and to search out by wisdom concerning all that is done under the sky. It is a heavy burden that God has given to the sons of men to be afflicted with.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ |
14 I have seen all the works that are done under the sun; and behold, all is vanity and a chasing after wind.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ |
15 That which is crooked can’t be made straight; and that which is lacking can’t be counted.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ |
16 I said to myself, “Behold, I have obtained for myself great wisdom above all who were before me in Jerusalem. Yes, my heart has had great experience of wisdom and knowledge.”
| דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ |
17 I applied my heart to know wisdom, and to know madness and folly. I perceived that this also was a chasing after wind.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ |
18 For in much wisdom is much grief; and he who increases knowledge increases sorrow.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ |
