Ruth 3
1 Naomi her mother-in-law said to her, “My daughter, shall I not seek rest for you, that it may be well with you?
| ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך׃ |
2 Now isn’t Boaz our kinsman, with whose maidens you were? Behold, he will be winnowing barley tonight on the threshing floor.
| ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה׃ |
3 Therefore wash yourself, anoint yourself, get dressed, and go down to the threshing floor; but don’t make yourself known to the man until he has finished eating and drinking.
| ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃ |
4 It shall be, when he lies down, that you shall note the place where he is lying. Then you shall go in, uncover his feet, and lie down. Then he will tell you what to do.”
| ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין׃ |
5 She said to her, “All that you say, I will do.”
| ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה׃ |
6 She went down to the threshing floor, and did everything that her mother-in-law told her.
| ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה׃ |
7 When Boaz had eaten and drunk, and his heart was merry, he went to lie down at the end of the heap of grain. She came softly, uncovered his feet, and lay down.
| ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב׃ |
8 At midnight, the man was startled and turned himself; and behold, a woman lay at his feet.
| ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו׃ |
9 He said, “Who are you?” She answered, “I am Ruth your servant. Therefore spread the corner of your garment over your servant; for you are a near kinsman.”
| ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה׃ |
10 He said, “You are blessed by the LORD, my daughter. You have shown more kindness in the latter end than at the beginning, because you didn’t follow young men, whether poor or rich.
| ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר׃ |
11 Now, my daughter, don’t be afraid. I will do to you all that you say; for all the city of my people knows that you are a worthy woman.
| ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את׃ |
12 Now it is true that I am a near kinsman. However, there is a kinsman nearer than I.
| ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני׃ |
13 Stay this night, and in the morning, if he will perform for you the part of a kinsman, good. Let him do the kinsman’s duty. But if he will not do the duty of a kinsman for you, then I will do the duty of a kinsman for you, as the LORD lives. Lie down until the morning.”
| ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר׃ |
14 She lay at his feet until the morning, then she rose up before one could discern another. For he said, “Let it not be known that the woman came to the threshing floor.”
| ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן׃ |
15 He said, “Bring the mantle that is on you, and hold it.” She held it; and he measured six measures of barley, and laid it on her; then he went into the city.
| ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר׃ |
16 When she came to her mother-in-law, she said, “How did it go, my daughter?” She told her all that the man had done for her.
| ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש׃ |
17 She said, “He gave me these six measures of barley; for he said, ‘Don’t go empty to your mother-in-law.’”
| ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך׃ |
18 Then she said, “Wait, my daughter, until you know what will happen; for the man will not rest until he has settled this today.”
| ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום׃ |
