Zechariah 7
1 In the fourth year of King Darius, the LORD’s word came to Zechariah in the fourth day of the ninth month, the month of Chislev.
| ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃ |
2 The people of Bethel sent Sharezer and Regem Melech and their men to entreat the LORD’s favour,
| וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃ |
3 and to speak to the priests of the house of the LORD of Armies and to the prophets, saying, “Should I weep in the fifth month, separating myself, as I have done these so many years?”
| לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃ |
4 Then the word of the LORD of Armies came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃ |
5 “Speak to all the people of the land and to the priests, saying, ‘When you fasted and mourned in the fifth and in the seventh month for these seventy years, did you at all fast to me, really to me?
| אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃ |
6 When you eat and when you drink, don’t you eat for yourselves and drink for yourselves?
| וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃ |
7 Aren’t these the words which the LORD proclaimed by the former prophets when Jerusalem was inhabited and in prosperity, and its cities around her, and the South and the lowland were inhabited?’”
| הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃ |
8 The LORD’s word came to Zechariah, saying,
| ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃ |
9 “Thus has the LORD of Armies spoken, saying, ‘Execute true judgement, and show kindness and compassion every man to his brother.
| כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃ |
10 Don’t oppress the widow, the fatherless, the foreigner, nor the poor; and let none of you devise evil against his brother in your heart.’
| ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃ |
11 But they refused to listen, and turned their backs, and stopped their ears, that they might not hear.
| וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃ |
12 Yes, they made their hearts as hard as flint, lest they might hear the law and the words which the LORD of Armies had sent by his Spirit by the former prophets. Therefore great wrath came from the LORD of Armies.
| ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ |
13 It has come to pass that, as he called and they refused to listen, so they will call and I will not listen,” said the LORD of Armies;
| ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃ |
14 “but I will scatter them with a whirlwind amongst all the nations which they have not known. Thus the land was desolate after them, so that no man passed through nor returned; for they made the pleasant land desolate.”
| ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃ |
