Psalms 74
1 A contemplation by Asaph. God, why have you rejected us forever? Why does your anger smoulder against the sheep of your pasture?
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ |
2 Remember your congregation, which you purchased of old, which you have redeemed to be the tribe of your inheritance: Mount Zion, in which you have lived.
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ |
3 Lift up your feet to the perpetual ruins, all the evil that the enemy has done in the sanctuary.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ |
4 Your adversaries have roared in the middle of your assembly. They have set up their standards as signs.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ |
5 They behaved like men wielding axes, cutting through a thicket of trees.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ |
6 Now they break all its carved work down with hatchet and hammers.
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ |
7 They have burnt your sanctuary to the ground. They have profaned the dwelling place of your Name.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ |
8 They said in their heart, “We will crush them completely.” They have burnt up all the places in the land where God was worshipped.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ |
9 We see no miraculous signs. There is no longer any prophet, neither is there amongst us anyone who knows how long.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ |
10 How long, God, shall the adversary reproach? Shall the enemy blaspheme your name forever?
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ |
11 Why do you draw back your hand, even your right hand? Take it from your chest and consume them!
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ |
12 Yet God is my King of old, working salvation throughout the earth.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ |
13 You divided the sea by your strength. You broke the heads of the sea monsters in the waters.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ |
14 You broke the heads of Leviathan in pieces. You gave him as food to people and desert creatures.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ |
15 You opened up spring and stream. You dried up mighty rivers.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ |
16 The day is yours, the night is also yours. You have prepared the light and the sun.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ |
17 You have set all the boundaries of the earth. You have made summer and winter.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ |
18 Remember this, that the enemy has mocked you, LORD. Foolish people have blasphemed your name.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ |
19 Don’t deliver the soul of your dove to wild beasts. Don’t forget the life of your poor forever.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ |
20 Honour your covenant, for haunts of violence fill the dark places of the earth.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ |
21 Don’t let the oppressed return ashamed. Let the poor and needy praise your name.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ |
22 Arise, God! Plead your own cause. Remember how the foolish man mocks you all day.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ |
23 Don’t forget the voice of your adversaries. The tumult of those who rise up against you ascends continually.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ |
