Psalms 69
1 For the Chief Musician. To the tune of “Lilies.” By David. Save me, God, for the waters have come up to my neck!
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
2 I sink in deep mire, where there is no foothold. I have come into deep waters, where the floods overflow me.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
3 I am weary with my crying. My throat is dry. My eyes fail looking for my God.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
4 Those who hate me without a cause are more than the hairs of my head. Those who want to cut me off, being my enemies wrongfully, are mighty. I have to restore what I didn’t take away.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
5 God, you know my foolishness. My sins aren’t hidden from you.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
6 Don’t let those who wait for you be shamed through me, Lord GOD of Armies. Don’t let those who seek you be brought to dishonour through me, God of Israel.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
7 Because for your sake, I have borne reproach. Shame has covered my face.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
8 I have become a stranger to my brothers, an alien to my mother’s children.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
9 For the zeal of your house consumes me. The reproaches of those who reproach you have fallen on me.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
10 When I wept and I fasted, that was to my reproach.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
11 When I made sackcloth my clothing, I became a byword to them.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
12 Those who sit in the gate talk about me. I am the song of the drunkards.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
13 But as for me, my prayer is to you, LORD, in an acceptable time. God, in the abundance of your loving kindness, answer me in the truth of your salvation.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
14 Deliver me out of the mire, and don’t let me sink. Let me be delivered from those who hate me, and out of the deep waters.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
15 Don’t let the flood waters overwhelm me, neither let the deep swallow me up. Don’t let the pit shut its mouth on me.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
16 Answer me, LORD, for your loving kindness is good. According to the multitude of your tender mercies, turn to me.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
17 Don’t hide your face from your servant, for I am in distress. Answer me speedily!
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
18 Draw near to my soul and redeem it. Ransom me because of my enemies.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
19 You know my reproach, my shame, and my dishonour. My adversaries are all before you.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
20 Reproach has broken my heart, and I am full of heaviness. I looked for some to take pity, but there was none; for comforters, but I found none.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
21 They also gave me poison for my food. In my thirst, they gave me vinegar to drink.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
22 Let their table before them become a snare. May it become a retribution and a trap.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
23 Let their eyes be darkened, so that they can’t see. Let their backs be continually bent.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
24 Pour out your indignation on them. Let the fierceness of your anger overtake them.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
25 Let their habitation be desolate. Let no one dwell in their tents.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
26 For they persecute him whom you have wounded. They tell of the sorrow of those whom you have hurt.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
27 Charge them with crime upon crime. Don’t let them come into your righteousness.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
28 Let them be blotted out of the book of life, and not be written with the righteous.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
29 But I am in pain and distress. Let your salvation, God, protect me.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
30 I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
31 It will please the LORD better than an ox, or a bull that has horns and hoofs.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
32 The humble have seen it, and are glad. You who seek after God, let your heart live.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
33 For the LORD hears the needy, and doesn’t despise his captive people.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
34 Let heaven and earth praise him; the seas, and everything that moves therein!
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
35 For God will save Zion, and build the cities of Judah. They shall settle there, and own it.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
36 The children also of his servants shall inherit it. Those who love his name shall dwell therein.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |
