Psalms 137

1 By the rivers of Babylon, there we sat down. Yes, we wept, when we remembered Zion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

2 On the willows in that land, we hung up our harps.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

3 For there, those who led us captive asked us for songs. Those who tormented us demanded songs of joy: “Sing us one of the songs of Zion!”

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

4 How can we sing the LORD’s song in a foreign land?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

5 If I forget you, Jerusalem, let my right hand forget its skill.

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

6 Let my tongue stick to the roof of my mouth if I don’t remember you, if I don’t prefer Jerusalem above my chief joy.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

7 Remember, LORD, against the children of Edom in the day of Jerusalem, who said, “Raze it! Raze it even to its foundation!”

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

8 Daughter of Babylon, doomed to destruction, he will be happy who repays you, as you have done to us.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

9 Happy shall he be, who takes and dashes your little ones against the rock.

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃