Proverbs 31
1 The words of King Lemuel—the revelation which his mother taught him:
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 “Oh, my son! Oh, son of my womb! Oh, son of my vows!
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 Don’t give your strength to women, nor your ways to that which destroys kings.
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 It is not for kings, Lemuel, it is not for kings to drink wine, nor for princes to say, ‘Where is strong drink?’
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 lest they drink, and forget the law, and pervert the justice due to anyone who is afflicted.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Give strong drink to him who is ready to perish, and wine to the bitter in soul.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 Open your mouth for the mute, in the cause of all who are left desolate.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Open your mouth, judge righteously, and serve justice to the poor and needy.”
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 Who can find a worthy woman? For her value is far above rubies.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 The heart of her husband trusts in her. He shall have no lack of gain.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 She does him good, and not harm, all the days of her life.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 She seeks wool and flax, and works eagerly with her hands.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 She is like the merchant ships. She brings her bread from afar.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 She rises also while it is yet night, gives food to her household, and portions for her servant girls.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 She considers a field, and buys it. With the fruit of her hands, she plants a vineyard.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 She arms her waist with strength, and makes her arms strong.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 She perceives that her merchandise is profitable. Her lamp doesn’t go out by night.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 She lays her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 She opens her arms to the poor; yes, she extends her hands to the needy.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 She is not afraid of the snow for her household, for all her household are clothed with scarlet.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 She makes for herself carpets of tapestry. Her clothing is fine linen and purple.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Her husband is respected in the gates, when he sits amongst the elders of the land.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 She makes linen garments and sells them, and delivers sashes to the merchant.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Strength and dignity are her clothing. She laughs at the time to come.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 She opens her mouth with wisdom. Kind instruction is on her tongue.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 She looks well to the ways of her household, and doesn’t eat the bread of idleness.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Her children rise up and call her blessed. Her husband also praises her:
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 “Many women do noble things, but you excel them all.”
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Charm is deceitful, and beauty is vain; but a woman who fears the LORD, she shall be praised.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Give her of the fruit of her hands! Let her works praise her in the gates!
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
