Numbers 30
1 Moses spoke to the heads of the tribes of the children of Israel, saying, “This is the thing which the LORD has commanded.
| וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃ |
2 When a man vows a vow to the LORD, or swears an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word. He shall do according to all that proceeds out of his mouth.
| איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃ |
3 “Also, when a woman vows a vow to the LORD and binds herself by a pledge, being in her father’s house, in her youth,
| ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃ |
4 and her father hears her vow and her pledge with which she has bound her soul, and her father says nothing to her, then all her vows shall stand, and every pledge with which she has bound her soul shall stand.
| ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ |
5 But if her father forbids her in the day that he hears, none of her vows or of her pledges with which she has bound her soul, shall stand. The LORD will forgive her, because her father has forbidden her.
| ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃ |
6 “If she has a husband, while her vows are on her, or the rash utterance of her lips with which she has bound her soul,
| ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃ |
7 and her husband hears it, and says nothing to her in the day that he hears it; then her vows shall stand, and her pledges with which she has bound her soul shall stand.
| ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃ |
8 But if her husband forbids her in the day that he hears it, then he makes void her vow which is on her and the rash utterance of her lips, with which she has bound her soul. The LORD will forgive her.
| ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃ |
9 “But the vow of a widow, or of her who is divorced, everything with which she has bound her soul shall stand against her.
| ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃ |
10 “If she vowed in her husband’s house or bound her soul by a bond with an oath,
| ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃ |
11 and her husband heard it, and held his peace at her and didn’t disallow her, then all her vows shall stand, and every pledge with which she bound her soul shall stand.
| ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ |
12 But if her husband made them null and void in the day that he heard them, then whatever proceeded out of her lips concerning her vows, or concerning the bond of her soul, shall not stand. Her husband has made them void. The LORD will forgive her.
| ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃ |
13 Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may establish it, or her husband may make it void.
| כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃ |
14 But if her husband says nothing to her from day to day, then he establishes all her vows or all her pledges which are on her. He has established them, because he said nothing to her in the day that he heard them.
| ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃ |
15 But if he makes them null and void after he has heard them, then he shall bear her iniquity.”
| ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃ |
16 These are the statutes which the LORD commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father’s house.
| אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃ |
