Leviticus 24
1 The LORD spoke to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 “Command the children of Israel, that they bring to you pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually.
| צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ |
3 Outside of the veil of the Testimony, in the Tent of Meeting, Aaron shall keep it in order from evening to morning before the LORD continually. It shall be a statute forever throughout your generations.
| מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃ |
4 He shall keep in order the lamps on the pure gold lamp stand before the LORD continually.
| על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃ |
5 “You shall take fine flour, and bake twelve cakes of it: two tenths of an ephah shall be in one cake.
| ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃ |
6 You shall set them in two rows, six on a row, on the pure gold table before the LORD.
| ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃ |
7 You shall put pure frankincense on each row, that it may be to the bread for a memorial, even an offering made by fire to the LORD.
| ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃ |
8 Every Sabbath day he shall set it in order before the LORD continually. It is an everlasting covenant on the behalf of the children of Israel.
| ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃ |
9 It shall be for Aaron and his sons. They shall eat it in a holy place; for it is most holy to him of the offerings of the LORD made by fire by a perpetual statute.”
| והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃ |
10 The son of an Israelite woman, whose father was an Egyptian, went out amongst the children of Israel; and the son of the Israelite woman and a man of Israel strove together in the camp.
| ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃ |
11 The son of the Israelite woman blasphemed the Name, and cursed; and they brought him to Moses. His mother’s name was Shelomith, the daughter of Dibri, of the tribe of Dan.
| ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃ |
12 They put him in custody until the LORD’s will should be declared to them.
| ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃ |
13 The LORD spoke to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
14 “Bring him who cursed out of the camp; and let all who heard him lay their hands on his head, and let all the congregation stone him.
| הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃ |
15 You shall speak to the children of Israel, saying, ‘Whoever curses his God shall bear his sin.
| ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃ |
16 He who blasphemes the LORD’s name, he shall surely be put to death. All the congregation shall certainly stone him. The foreigner as well as the native-born shall be put to death when he blasphemes the Name.
| ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃ |
17 “‘He who strikes any man mortally shall surely be put to death.
| ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃ |
18 He who strikes an animal mortally shall make it good, life for life.
| ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃ |
19 If anyone injures his neighbour, it shall be done to him as he has done:
| ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃ |
20 fracture for fracture, eye for eye, tooth for tooth. It shall be done to him as he has injured someone.
| שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ |
21 He who kills an animal shall make it good; and he who kills a man shall be put to death.
| ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃ |
22 You shall have one kind of law for the foreigner as well as the native-born; for I am the LORD your God.’”
| משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ |
23 Moses spoke to the children of Israel; and they brought him who had cursed out of the camp, and stoned him with stones. The children of Israel did as the LORD commanded Moses.
| וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃ |
