Job 4
1 Then Eliphaz the Temanite answered,
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 “If someone ventures to talk with you, will you be grieved? But who can withhold himself from speaking?
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ |
3 Behold, you have instructed many, you have strengthened the weak hands.
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ |
4 Your words have supported him who was falling, you have made the feeble knees firm.
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ |
5 But now it has come to you, and you faint. It touches you, and you are troubled.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ |
6 Isn’t your piety your confidence? Isn’t the integrity of your ways your hope?
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ |
7 “Remember, now, who ever perished, being innocent? Or where were the upright cut off?
| זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ |
8 According to what I have seen, those who plough iniquity and sow trouble, reap the same.
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ |
9 By the breath of God they perish. By the blast of his anger are they consumed.
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ |
10 The roaring of the lion, and the voice of the fierce lion, the teeth of the young lions, are broken.
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ |
11 The old lion perishes for lack of prey. The cubs of the lioness are scattered abroad.
| ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ |
12 “Now a thing was secretly brought to me. My ear received a whisper of it.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ |
13 In thoughts from the visions of the night, when deep sleep falls on men,
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ |
14 fear came on me, and trembling, which made all my bones shake.
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ |
15 Then a spirit passed before my face. The hair of my flesh stood up.
| ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ |
16 It stood still, but I couldn’t discern its appearance. A form was before my eyes. Silence, then I heard a voice, saying,
| יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ |
17 ‘Shall mortal man be more just than God? Shall a man be more pure than his Maker?
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ |
18 Behold, he puts no trust in his servants. He charges his angels with error.
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ |
19 How much more those who dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, who are crushed before the moth!
| אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ |
20 Between morning and evening they are destroyed. They perish forever without any regarding it.
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ |
21 Isn’t their tent cord plucked up within them? They die, and that without wisdom.’
| הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ |
