Isaiah 33
1 Woe to you who destroy, but you weren’t destroyed, and who betray, but nobody betrayed you! When you have finished destroying, you will be destroyed; and when you have finished betrayal, you will be betrayed.
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃ |
2 LORD, be gracious to us. We have waited for you. Be our strength every morning, our salvation also in the time of trouble.
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃ |
3 At the noise of the thunder, the peoples have fled. When you lift yourself up, the nations are scattered.
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃ |
4 Your plunder will be gathered as the caterpillar gathers. Men will leap on it as locusts leap.
| ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃ |
5 The LORD is exalted, for he dwells on high. He has filled Zion with justice and righteousness.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃ |
6 There will be stability in your times, abundance of salvation, wisdom, and knowledge. The fear of the LORD is your treasure.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ |
7 Behold, their valiant ones cry outside; the ambassadors of peace weep bitterly.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃ |
8 The highways are desolate. The travelling man ceases. The covenant is broken. He has despised the cities. He doesn’t respect man.
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃ |
9 The land mourns and languishes. Lebanon is confounded and withers away. Sharon is like a desert, and Bashan and Carmel are stripped bare.
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃ |
10 “Now I will arise,” says the LORD. “Now I will lift myself up. Now I will be exalted.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃ |
11 You will conceive chaff. You will give birth to stubble. Your breath is a fire that will devour you.
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃ |
12 The peoples will be like the burning of lime, like thorns that are cut down and burnt in the fire.
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ |
13 Hear, you who are far off, what I have done; and, you who are near, acknowledge my might.”
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃ |
14 The sinners in Zion are afraid. Trembling has seized the godless ones. Who amongst us can live with the devouring fire? Who amongst us can live with everlasting burning?
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃ |
15 He who walks righteously and speaks blamelessly, he who despises the gain of oppressions, who gestures with his hands, refusing to take a bribe, who stops his ears from hearing of bloodshed, and shuts his eyes from looking at evil—
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃ |
16 he will dwell on high. His place of defence will be the fortress of rocks. His bread will be supplied. His waters will be sure.
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃ |
17 Your eyes will see the king in his beauty. They will see a distant land.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃ |
18 Your heart will meditate on the terror. Where is he who counted? Where is he who weighed? Where is he who counted the towers?
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃ |
19 You will no longer see the fierce people, a people of a deep speech that you can’t comprehend, with a strange language that you can’t understand.
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃ |
20 Look at Zion, the city of our appointed festivals. Your eyes will see Jerusalem, a quiet habitation, a tent that won’t be removed. Its stakes will never be plucked up, nor will any of its cords be broken.
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃ |
21 But there the LORD will be with us in majesty, a place of wide rivers and streams, in which no galley with oars will go, neither will any gallant ship pass by there.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃ |
22 For the LORD is our judge. The LORD is our lawgiver. The LORD is our king. He will save us.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃ |
23 Your rigging is untied. They couldn’t strengthen the foot of their mast. They couldn’t spread the sail. Then the prey of a great plunder was divided. The lame took the prey.
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃ |
24 The inhabitant won’t say, “I am sick.” The people who dwell therein will be forgiven their iniquity.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃ |
