Genesis 37
1 Jacob lived in the land of his father’s travels, in the land of Canaan.
| וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ |
2 This is the history of the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brothers. He was a boy with the sons of Bilhah and Zilpah, his father’s wives. Joseph brought an evil report of them to their father.
| אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃ |
3 Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age, and he made him a tunic of many colours.
| וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ |
4 His brothers saw that their father loved him more than all his brothers, and they hated him, and couldn’t speak peaceably to him.
| ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ |
5 Joseph dreamt a dream, and he told it to his brothers, and they hated him all the more.
| ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ |
6 He said to them, “Please hear this dream which I have dreamt:
| ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃ |
7 for behold, we were binding sheaves in the field, and behold, my sheaf arose and also stood upright; and behold, your sheaves came around, and bowed down to my sheaf.”
| והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ |
8 His brothers asked him, “Will you indeed reign over us? Will you indeed have dominion over us?” They hated him all the more for his dreams and for his words.
| ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃ |
9 He dreamt yet another dream, and told it to his brothers, and said, “Behold, I have dreamt yet another dream: and behold, the sun and the moon and eleven stars bowed down to me.”
| ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ |
10 He told it to his father and to his brothers. His father rebuked him, and said to him, “What is this dream that you have dreamt? Will I and your mother and your brothers indeed come to bow ourselves down to the earth before you?”
| ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ |
11 His brothers envied him, but his father kept this saying in mind.
| ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃ |
12 His brothers went to feed their father’s flock in Shechem.
| וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ |
13 Israel said to Joseph, “Aren’t your brothers feeding the flock in Shechem? Come, and I will send you to them.” He said to him, “Here I am.”
| ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ |
14 He said to him, “Go now, see whether it is well with your brothers, and well with the flock; and bring me word again.” So he sent him out of the valley of Hebron, and he came to Shechem.
| ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ |
15 A certain man found him, and behold, he was wandering in the field. The man asked him, “What are you looking for?”
| וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃ |
16 He said, “I am looking for my brothers. Tell me, please, where they are feeding the flock.”
| ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃ |
17 The man said, “They have left here, for I heard them say, ‘Let’s go to Dothan.’” Joseph went after his brothers, and found them in Dothan.
| ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ |
18 They saw him afar off, and before he came near to them, they conspired against him to kill him.
| ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ |
19 They said to one another, “Behold, this dreamer comes.
| ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ |
20 Come now therefore, and let’s kill him, and cast him into one of the pits, and we will say, ‘An evil animal has devoured him.’ We will see what will become of his dreams.”
| ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃ |
21 Reuben heard it, and delivered him out of their hand, and said, “Let’s not take his life.”
| וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ |
22 Reuben said to them, “Shed no blood. Throw him into this pit that is in the wilderness, but lay no hand on him”—that he might deliver him out of their hand, to restore him to his father.
| ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃ |
23 When Joseph came to his brothers, they stripped Joseph of his tunic, the tunic of many colours that was on him;
| ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃ |
24 and they took him, and threw him into the pit. The pit was empty. There was no water in it.
| ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ |
25 They sat down to eat bread, and they lifted up their eyes and looked, and saw a caravan of Ishmaelites coming from Gilead, with their camels bearing spices and balm and myrrh, going to carry it down to Egypt.
| וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ |
26 Judah said to his brothers, “What profit is it if we kill our brother and conceal his blood?
| ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃ |
27 Come, and let’s sell him to the Ishmaelites, and not let our hand be on him; for he is our brother, our flesh.” His brothers listened to him.
| לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ |
28 Midianites who were merchants passed by, and they drew and lifted up Joseph out of the pit, and sold Joseph to the Ishmaelites for twenty pieces of silver. The merchants brought Joseph into Egypt.
| ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃ |
29 Reuben returned to the pit, and saw that Joseph wasn’t in the pit; and he tore his clothes.
| וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃ |
30 He returned to his brothers, and said, “The child is no more; and I, where will I go?”
| וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃ |
31 They took Joseph’s tunic, and killed a male goat, and dipped the tunic in the blood.
| ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃ |
32 They took the tunic of many colours, and they brought it to their father, and said, “We have found this. Examine it, now, and see if it is your son’s tunic or not.”
| וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃ |
33 He recognised it, and said, “It is my son’s tunic. An evil animal has devoured him. Joseph is without doubt torn in pieces.”
| ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ |
34 Jacob tore his clothes, and put sackcloth on his waist, and mourned for his son many days.
| ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃ |
35 All his sons and all his daughters rose up to comfort him, but he refused to be comforted. He said, “For I will go down to Sheol to my son, mourning.” His father wept for him. (Sheol h7585)
| ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ (Sheol h7585) |
36 The Midianites sold him into Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh’s, the captain of the guard.
| והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ |
