Luke 14
1 One day--it was a Sabbath--He was taking a meal at the house of one of the Rulers of the Pharisee party, while they were closely watching Him.
| מנהיג פרושי אחד הזמין את ישוע לסעוד בביתו בשבת. האורחים האחרים שהיו בבית הפרוש הביטו בישוע בתשומת לב מרובה, כי רצו לראות אם ירפא איש חולה שהיה איתם. לאיש הייתה מחלה שמנפחת את הגוף בגלל עודף נוזלים. |
2 In front of Him was a man suffering from dropsy.
3 This led Jesus to ask the lawyers and Pharisees, "Is it allowable to cure people on the Sabbath?"
| ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי־התורה ושאל:”האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?“ |
4 They gave Him no answer; so He took hold of the man, cured him, and sent him away.
| משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו. |
5 Then He turned to them and said, "Which of you shall have a child or an ox fall into a well on the Sabbath day, and will not immediately lift him out?"
| לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר:”מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא תמהרו לחלץ אותו?“ |
6 To this they could make no reply.
| גם הפעם לא השיבו לו. |
7 Then, when He noticed that the invited guests chose the best seats, He used this as an illustration and said to them,
| ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם: |
8 "When any one invites you to a wedding banquet, do not take the best seat, lest perhaps some more honoured guest than you may have been asked,
| ”אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך, |
9 and the man who invited you both will come and will say to you, 'Make room for this guest,' and then you, ashamed, will move to the lowest place.
| ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי. |
10 On the contrary, when you are invited go and take the lowest place, that when your host comes round he may say to you, 'My friend, come up higher.' This will be doing you honour in the presence of all the other guests.
| ”נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר:’ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!‘וכך תכובד לעיני כל האורחים. |
11 For whoever uplifts himself will be humbled, and he who humbles himself will be uplifted.
| כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ |
12 Also to His host, who had invited Him, He said, "When you give a breakfast or a dinner, do not invite your friends or brothers or relatives or rich neighbours, lest perhaps they should invite you in return and a requital be made you.
| לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר:”כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא. |
13 But when you entertain, invite the poor, the crippled, the lame, and the blind;
| הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים. |
14 and you will be blessed, because they have no means of requiting you, but there will be requital for you at the Resurrection of the righteous."
| אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב.“ |
15 After listening to this teaching, one of His fellow guests said to Him, "Blessed is he who shall feast in God's Kingdom."
| אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא:”זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!“ |
16 "A man once gave a great dinner," replied Jesus, "to which he invited a large number of guests.
| ישוע ענה לו במשל:”איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים. |
17 At dinner-time he sent his servant to announce to those who had been invited, "'Come, for things are now ready.'
| כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה. |
18 "But they all without exception began to excuse themselves. The first told him, "'I have purchased a piece of land, and must of necessity go and look at it. Pray hold me excused.'
| אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר:’אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה‘. |
19 "A second pleaded, "'I have bought five yoke of oxen, and am on my way to try them. Pray hold me excused.'
| השני אמר:’הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי‘. |
20 "Another said, "'I am just married. It is impossible for me to come.'
| השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה. |
21 "So the servant came and brought these answers to his master, and they stirred his anger. "'Go out quickly,' he said, 'into the streets of the city--the wide ones and the narrow. You will see poor men, and crippled, blind, lame: fetch them all in here.'
| ”העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים. |
22 "Soon the servant reported the result, saying, "'Sir, what you ordered is done, and there is room still.'
| העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים. |
23 "'Go out,' replied the master, 'to the high roads and hedge-rows, and compel the people to come in, so that my house may be filled.
| ”’לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות־מחבוא‘, אמר בעל הבית לעבדו,’והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום. |
24 For I tell you that not one of those who were invited shall taste my dinner.'"
| איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!‘“ |
25 On His journey vast crowds attended Him, towards whom He turned and said,
| כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים: |
26 "If any one is coming to me who does not hate his father and mother, wife and children, brothers and sisters, yes and his own life also, he cannot be a disciple of mine.
| ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי. |
27 No one who does not carry his own cross and come after me can be a disciple of mine.
| מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. |
28 "Which of you, desiring to build a tower, does not sit down first and calculate the cost, asking if he has the means to finish it? --
| עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה? |
29 lest perhaps, when he has laid the foundation and is unable to finish, all who see it shall begin to jeer at him,
| אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא־גמור ילעג לך ויאמר: |
30 saying, 'This man began to build, but could not finish.'
| ’האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!‘ |
31 Or what king, marching to encounter another king in war, does not first sit down and deliberate whether he is able with ten thousand men to meet the one who is advancing against him with twenty thousand?
| ”או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב? |
32 If not, while the other is still a long way off, he sends messengers and sues for peace.
| אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום. |
33 Just as no one of you who does not detach himself from all that belongs to him can be a disciple of mine.
| גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי. |
34 "Salt is good: but if even the salt has become tasteless, what will you use to season it?
| ”מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו? |
35 Neither for land nor dunghill is it of any use; they throw it away. Listen, every one who has ears to listen with!"
| מלח חסר־טעם אינו מביא כל תועלת – אי־אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב.“ |
