Hebrews 9

1 Now even the first Covenant had regulations for divine worship, and had also its sanctuary--a sanctuary belonging to this world.

לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני־ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה׳, והיה משכן על־פני האדמה.

2 For a sacred tent was constructed--the outer one, in which were the lamp and the table and the presented loaves; and this is called the Holy place.

המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא”קודש“, ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם־הפנים.

3 And behind the second veil was a sacred tent called the Holy of holies.

בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא”קודש הקודשים“.

4 This had a censer of gold, and the ark of the Covenant lined with gold and completely covered with gold, and in it were a gold vase which held the manna, and Aaron's rod which budded and the tables of the Covenant.

לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון־הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון־הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון־הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים”כרובים“, וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון – כיסוי הנקרא”כפורת“. לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה.

5 And above the ark were the Cherubim denoting God's glorious presence and overshadowing the Mercy-seat. But I cannot now speak about all these in detail.

6 These arrangements having long been completed, the priests, when conducting the divine services, continually enter the outer tent.

בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם.

7 But into the second, the High Priest goes only on one day of the year, and goes alone, taking with him blood, which he offers on his own behalf and on account of the sins which the people have ignorantly committed.

אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים – קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם.

8 And the lesson which the Holy Spirit teaches is this--that the way into the true Holy place is not yet open so long as the outer tent still remains in existence.

רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים.

9 And this is a figure--for the time now present--answering to which both gifts and sacrifices are offered, unable though they are to give complete freedom from sin to him who ministers.

דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות.

10 For their efficacy depends only on meats and drinks and various washings, ceremonies pertaining to the body and imposed until a time of reformation.

מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד – עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה.

11 But Christ appeared as a High Priest of the blessings that are soon to come by means of the greater and more perfect Tent of worship, a tent which has not been built with hands--that is to say does not belong to this material creation--

כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים – משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה.

12 and once for all entered the Holy place, taking with Him not the blood of goats and calves, but His own blood, and thus procuring eternal redemption for us. (aiōnios g166)

וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית. (aiōnios g166)

13 For if the blood of goats and bulls and the ashes of a heifer sprinkling those who have contracted defilement make them holy so as to bring about ceremonial purity,

אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים,

14 how much more certainly shall the blood of Christ, who strengthened by the eternal Spirit offered Himself to God, free from blemish, purify your consciences from lifeless works for you to serve the ever-living God? (aiōnios g166)

אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על־ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו. (aiōnios g166)

15 And because of this He is the negotiator of a new Covenant, in order that, since a life has been given in atonement for the offences committed under the first Covenant, those who have been called may receive the eternal inheritance which has been promised to them. (aiōnios g166)

המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה. (aiōnios g166)

16 For where there is a legal 'will,' there must also be a death brought forward in evidence--the death of him who made it.

כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת.

17 And a will is only of force in the case of a deceased person, being never of any avail so long as he who made it lives.

כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה.

18 Accordingly we find that the first Covenant was not inaugurated without blood.

משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם.

19 For when Moses had proclaimed to all the people every commandment contained in the Law, he took the blood of the calves and of the goats and with them water, scarlet wool and hyssop, and sprinkled both the book itself and all the people,

לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה׳, הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת־שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם.

20 saying, "This is the blood which confirms the Covenant that God has made binding upon you."

ובעשותו זאת אמר:”הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם“.

21 And in the same way he also sprinkled blood upon the Tent of worship and upon all the vessels used in the ministry.

באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו.

22 Indeed we may almost say that in obedience to the Law everything is sprinkled with blood, and that apart from the outpouring of blood there is no remission of sins.

למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על־ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים.

23 It was needful therefore that the copies of the things in Heaven should be cleansed in this way, but that the heavenly things themselves should be cleansed with more costly sacrifices.

משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על־ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר.

24 For not into a Holy place built by men's hands--a mere copy of the reality--did Christ enter, but He entered Heaven itself, now to appear in the presence of God on our behalf.

כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי־אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי; המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים.

25 Nor did He enter for the purpose of many times offering Himself in sacrifice, just as the High Priest enters the Holy place, year after year, taking with him blood not his own.

נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים.

26 In that case Christ would have needed to suffer many times, from the creation of the world onwards; but as a matter of fact He has appeared once for all, at the Close of the Ages, in order to do away with sin by the sacrifice of Himself. (aiōn g165)

אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד, כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו. (aiōn g165)

27 And since it is reserved for all mankind once to die, and afterwards to be judged;

כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני־האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על־ידי אלוהים,

28 so the Christ also, having been once offered in sacrifice in order that He might bear the sins of many, will appear a second time, separated from sin, to those who are eagerly expecting Him, to make their salvation complete.

כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית – הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו.