< Acts 24 >

1 Five days after this, Ananias the High Priest came down to Caesarea with a number of Elders and a pleader called Tertullus. They stated to the Governor the case against Paul.
כעבור חמישה ימים הגיע חנניה הכהן הגדול לקיסריה, ואיתו אחדים מזקני היהודים ועורך־דין בשם טרטולוס. הם באו אל המושל והגישו את תלונתם נגד פולוס.
2 So Paul was sent for, and Tertullus began to impeach him as follows: "Indebted as we are," he said, "to you, most noble Felix, for the perfect peace which we enjoy, and for reforms which your wisdom has introduced to this nation,
כשהכניסו את פולוס אל החדר פתח טרטולוס בנאום התביעה:”הוד מעלתך, המושל! הנהגתך הנבונה הביאה לנו, היהודים, שלום ושלווה, והפחיתה במידה ניכרת את ההפליה נגדנו.
3 in every instance and in every place we accept them with profound gratitude.
על כל אלה אנחנו מודים לך מאוד.
4 But--not to detain you too long--I beg you in your forbearance to listen to a brief statement from us.
איני רוצה לשעמם אותך ולבזבז את זמנך, אולם אני מתחנן לפניך שתואיל להקשיב לתלונתי נגד האיש הזה, ואני מבטיח לקצר בדברי.
5 For we have found this man Paul a source of mischief and a disturber of the peace among all the Jews throughout the Empire, and a ringleader in the heresy of the Nazarenes.
איש זה הוא מנהיג התנועה המשיחית; הוא מעורר מהומות, משלהב יצרים ומסית את היהודים בעולם כולו למרוד בקיסר.
6 He even attempted to profane the Temple, but we arrested him.
מלבד זאת הוא ניסה לחלל את בית־המקדש בשעה שאסרנו אותו.”רצינו לתת לו את העונש המגיע לו,
7
אבל לוסיאס המפקד בא וחטף אותו מידנו בכוח הזרוע,
8 You, however, by examining him, will yourself be able to learn the truth as to all this which we allege against him."
ודרש שפולוס יישפט על פי החוק הרומאי. אם תחקור אותו, תיווכח שדיברתי אמת.“
9 The Jews also joined in the charge, maintaining that these were facts.
כל היהודים שנכחו שם אישרו את דברי טרטולוס.
10 Then, at a sign from the Governor, Paul answered, "Knowing, Sir, that for many years you have administered justice to this nation, I cheerfully make my defence.
עתה הגיע תורו של פולוס לדבר. המושל רמז לו לקום על רגליו ולשאת את דברו.”ידוע לי, אדוני, שאתה שופט בענייני היהודים כבר שנים רבות, “פתח פולוס,”ועל כן אני שמח להגן על עצמי לפניך.
11 For you have it in your power to ascertain that it is not more than twelve days ago that I went up to worship in Jerusalem;
לא יקשה עליך לוודא שלא עברו למעלה משנים־עשר יום מאז שעליתי לירושלים, כדי להשתחוות לה׳ בבית־המקדש.
12 and that neither in the Temple nor in the synagogues, nor anywhere in the city, did they find me disputing with any opponent or collecting a crowd about me.
כמו־כן תוכל לוודא בנקל שמעולם לא עוררתי מהומות בבתי־הכנסת ולא ברחובות העיר.
13 Nor can they prove the charges which they are now bringing against me.
איש מן האנשים האלה לא יוכל להוכיח אף אחת מההאשמות הרבות שהם טופלים עלי.
14 But this I confess to you--that in the way which they style a heresy, I worship the God of our forefathers, believing everything that is taught in the Law or is written in the Prophets,
”אולם אני מודה בדבר אחד: אני מאמין בדרך הישועה, שהם מתייחסים אליה כאל כת או תנועה, ובדרך זאת אני עובד את אלוהי אבותינו; אני מאמין באמונה שלמה בכל מה שכתוב בספרי התורה והנביאים.
15 and having a hope directed towards God, which my accusers themselves also entertain, that before long there will be a resurrection both of the righteous and the unrighteous.
כמו כן אני מאמין, בדיוק כמו אנשים אלה, שתהיה תחיית המתים – לצדיקים ולרשעים.
16 This too is my own earnest endeavour--always to have a clear conscience in relation to God and man.
משום כך אני משתדל בכל כוחי לשמור על מצפון נקי לפני אלוהים ולפני בני אדם.
17 "Now after an interval of several years I came to bring alms to my nation, and to offer sacrifices.
”לאחר היעדרות של שנים אחדות חזרתי לירושלים, כדי להביא סכום כסף לעזרת היהודים המשיחיים וכדי להקריב קרבן לאלוהים.
18 While I was busy about these, they found me in the Temple purified, with no crowd around me and no uproar; but there were certain Jews from the province of Asia.
מאשימי ראו אותי במקדש בשעה שהקרבתי מנחה לה׳. ראשי היה מגולח, לפי דרישת התורה, ובאותה שעה לא היה קהל סביבי ולא הייתה כל מהומה.
19 They ought to have been here before you, and to have been my prosecutors, if they have any charge to bring against me.
אולם היו שם יהודים אחדים מאסיה, ואם יש להם טענות נגדי, מדוע אין הם נמצאים כאן עתה?
20 Or let these men themselves say what misdemeanour they found me guilty of when I stood before the Sanhedrin,
שאל־נא את האנשים העומדים כאן עתה איזה חטא מצא בי הסנהדרין שלהם,
21 unless it was in that one expression which I made use of when I shouted out as I stood among them, "'The resurrection of the dead is the thing about which I am on my trial before you to-day.'"
מלבד משפט אחד שצעקתי לעברם:’אני עומד לפני המועצה הזאת כדי להגן על עצמי, משום שאני מאמין בתחיית המתים!‘“
22 At this point Felix, who was fairly well informed about the new faith, adjourned the trial, saying to the Jews, "When the Tribune Lysias comes down, I will enter carefully into the matter."
בנקודה זאת, פליקס, אשר ידע היטב את לימודי ישוע, סגר את התביעות ואמר:”חכו עד שיגיע לוסיאס, מפקד הכוח, ורק אז אחליט במשפט.“
23 And he gave orders to the Captain that Paul was to be kept in custody, but be treated with indulgence, and that his personal friends were not to be prevented from showing him kindness.
הוא ציווה לכלוא את פולוס בבית־הסוהר, אולם ציווה על הסוהרים להקל עליו את מאסרו, להתייחס אליו בעדינות ובאדיבות, ולהרשות לידידיו לבקר אותו, לטפל בו ולהביא לו מתנות.
24 Not long after this, Felix came with Drusilla his wife, a Jewess, and sending for Paul, listened to him as he spoke about faith in Christ Jesus.
כעבור ימים אחדים בא פליקס עם אשתו היהודייה דרוסילה ושלח לקרוא לפולוס. פליקס ואשתו הקשיבו לפולוס בתשומת לב בשעה שסיפר להם על האמונה במשיח.
25 But when he dealt with the subjects of justice, self-control, and the judgement which was soon to come, Felix became alarmed and said, "For the present leave me, and when I can find a convenient opportunity I will send for you."
הוא שוחח איתם על צדקה, על כיבוש היצר ועל הדין העתיד לבוא. פליקס, שנמלא פחד נורא, אמר לפולוס:”לך עכשיו, בבקשה. אקרא לך שוב בהזדמנות אחרת.“
26 At the same time he hoped that Paul would give him money; and for this reason he sent for him the oftener to converse with him.
בסתר לבו הוא קיווה שפולוס יציע לו שוחד, ועל כן קרא לו מדי פעם לשיחה.
27 But after the lapse of fully two years Felix was succeeded by Porcius Festus; and being desirous of gratifying the Jews, Felix left Paul still in prison.
כך חלפו שנתיים ימים, ואז מונה פורקיוס פסטוס למושל במקומו של פליקס. אולם פליקס רצה למצוא־חן בעיני היהודים, ולכן השאיר את פולוס בבית־הסוהר.

< Acts 24 >