Acts 14
1 At Iconium the Apostles went together to the Jewish synagogue and preached, with the result that a great number both of Jews and Greeks believed.
| גם באיקניון הלכו פולוס ובר־נבא לבית־הכנסת. הם הטיפו את דבר ה׳ בעוצמה כה רבה, עד שיהודים וגויים רבים האמינו באדון. |
2 But the Jews who had refused obedience stirred up the Gentiles and embittered their minds against the brethren.
| אולם היהודים שדחו את בשורת אלוהים הסעירו את רגשות הגויים, ועוררו בלבם אי־אמון בפולוס ובר־נבא. |
3 Yet Paul and Barnabas remained there for a considerable time, speaking freely and relying on the Lord, while He bore witness to the Message of His grace by permitting signs and marvels to be done by them.
| למרות זאת נשארו שם השניים זמן רב למדי, כשהם מבשרים את דבר ה׳ באומץ, ואלוהים אישר שאכן הם שליחיו על־ידי הניסים והנפלאות שחולל באמצעותם. |
4 At length the people of the city split into parties, some siding with the Jews and some with the Apostles.
| תושבי העיר היו חלוקים בדעותיהם: חלקם תמכו במנהיגים היהודים, וחלקם – בפולוס ובר־נבא. |
5 And when a hostile movement was made by both Gentiles and Jews, with the sanction of their magistrates, to maltreat and stone them,
| כאשר נודע לשני השליחים שהגויים, היהודים ומנהיגיהם תכננו להתנכל להם ולרגום אותם באבנים, מיהרו להימלט על נפשם. הם הגיעו לערי חבל לוקוניה: לוסטרה, דרבי וסביבותיהן, |
6 the Apostles, having become aware of it, made their escape into the Lycaonian towns of Lystra and Derbe, and the neighbouring country.
7 And there they continued to tell the Good News.
| וגם שם בישרו את הבשורה. |
8 Now a man who had no power in his feet used to sit in the streets of Lystra. He had been lame from his birth and had never walked.
| בלוסטרה הם ראו אדם שלא התהלך מעולם; רגליו היו משותקות מלידה. |
9 After this man had listened to one of Paul's sermons, the Apostle, looking steadily at him and perceiving that he had faith to be cured,
| פולוס שם לב לכך שהנכה מקשיב לדבריו בדריכות ובעניין רב, וכאשר גילה שיש בו אמונה להירפא, |
10 said in a loud voice, "Stand upright upon your feet!"
| קרא אליו:”קום על רגליך!“כהרף־עין קפץ האיש על רגליו והחל ללכת. |
11 So he sprang up and began to walk about. Then the crowds, seeing what Paul had done, rent the air with their shouts in the Lycaonian language, saying, "The gods have assumed human form and have come down to us."
| כשראה קהל הנוכחים את הנס שפולוס חולל, החלו כולם לקרוא בלשון הליקאונית:”אנשים אלה הם אלים בדמות בני־אדם!“ |
12 They called Barnabas 'Zeus,' and Paul, as being the principal speaker, 'Hermes.'
| הם החליטו שבר־נבא הוא האל זאוס, ואילו פולוס, שהיה הדובר העיקרי – האל הרמס. |
13 And the priest of Zeus--the temple of Zeus being at the entrance to the city--brought bullocks and garlands to the gates, and in company with the crowd was intending to offer sacrifices to them.
| הכהן של זאוס, שמקדשו היה בפרבר העיר, הביא זרי פרחים ושוורים, כדי להקריבם בשער העיר לעיני ההמונים. |
14 But the Apostles, Barnabas and Paul, heard of it; and tearing their clothes they rushed out into the middle of the crowd, exclaiming, "Sirs, why are you doing all this?
| אולם כאשר הבינו פולוס ובר־נבא את מה שעומד להתרחש, קרעו את בגדיהם ורצו בתוך הקהל בצעקות: |
15 We also are but men, with natures kindred to your own; and we bring you the Good News that you are to turn from these unreal things, to worship the ever-living God, the Creator of earth and sky and sea and of everything that is in them.
| ”אנשים, מה אתם עושים? אנחנו בני־אדם בדיוק כמוכם! באנו לבשר לכם את הבשורה, כדי שאתם תפסיקו לסגוד לאלילים, ובמקום זאת להשתחוות לאלוהים האחד האמיתי, אשר ברא את השמים, את הארץ, את הים ואת כל אשר בם. |
16 In times gone by He allowed all the nations to go their own ways;
| אמנם בימי קדם הרשה ה׳ לגויים לחיות כרצונם, |
17 and yet by His beneficence He has not left His existence unattested--His beneficence, I mean, in sending you rain from Heaven and fruitful seasons, satisfying your hearts with food and joyfulness."
| אולם הוא תמיד העיד על עצמו במעשיו הטובים ובאהבתו אלינו: הוא שולח לנו, למשל, גשם ותבואות מבורכות; הוא מספק לנו אוכל וממלא את לבנו שמחה.“ |
18 Even with words like these they had difficulty in preventing the thronging crowd from offering sacrifices to them.
| על אף דבריהם אלה הצליחו השניים רק בקושי רב לשכנע את הקהל שלא להקריב להם קורבנות. |
19 But now a party of Jews came from Antioch and Iconium, and, having won over the crowd, they stoned Paul and dragged him out of the town, believing him to be dead.
| ימים ספורים לאחר מכן הגיעו ללוסטרה יהודים אחדים מאנטיוכיה ומאיקניון, והפכו את קהל המעריצים להמון פרוע וצמא־דם, אשר רגם את פולוס באבנים. ההמונים חשבו שפולוס מת, ולכן גררו אותו אל מחוץ לעיר. |
20 When, however, the disciples had collected round him, he rose and went back into the town. The next day he went with Barnabas to Derbe;
| אולם לאחר שהתקבצו המאמינים סביבו הוא התאושש, קם על רגליו וחזר העירה. למחרת יצאו פולוס ובר־נבא לדרבי. |
21 and, after proclaiming the Good News to the people there and gaining a large number of converts, they retraced their steps to Lystra, Iconium, and Antioch.
| לאחר שבישרו שם את דבר ה׳ ועשו תלמידים רבים, חזרו השניים ללוסטרה, לאיקניון ולאנטיוכיה. |
22 Everywhere they strengthened the disciples by encouraging them to hold fast to the faith, and warned them saying, "It is through many afflictions that we must make our way into the Kingdom of God."
| בערים אלה הם חיזקו את המאמינים, ועודדו אותם לדבוק באמונתם למרות הצרות והרדיפות.”רק דרך צרות רבות נוכל להיכנס למלכות האלוהים“, הזכירו להם. |
23 And in every Church, after prayer and fasting, they selected Elders by show of hands, and commended them to the Lord on whom their faith rested.
| כמו כן מינו פולוס ובר־נבא זקני־קהילה בכל קהילה, ובצום ותפילה הפקידו אותם בידי האלוהים שבו בטחו. |
24 Then passing through Pisidia they came into Pamphylia;
| לאחר מכן המשיכו השניים במסעם חזרה, ועברו דרך פיסידיה ופמפוליה. |
25 and after telling the Message at Perga they came down to Attaleia.
| הם הטיפו שוב בפרגי, והמשיכו לאטליה. |
26 Thence they sailed to Antioch, where they had previously been commended to the grace of God in connexion with the work which they had now completed.
| לבסוף הפליגו בספינה לאנטיוכיה – העיר שממנה יצאו למסע, ואשר בה הופקדו בידי אלוהים לבצע את המלאכה שזה עתה סיימו. |
27 Upon their arrival they called the Church together and proceeded to report in detail all that God, working with them, had done, and how He had opened for the Gentiles the door of faith.
| בהגיעם לאנטיוכיה כינסו את כל המאמינים, ומסרו להם דיווח מפורט על מסעם: כיצד ה׳ פעל באמצעותם, וכיצד פתח את שער האמונה גם לגויים. |
28 And they remained a considerable time in Antioch with the disciples.
| פולוס ובר־נבא נשארו עם המאמינים באנטיוכיה זמן ממושך. |
