2 Thessalonians 3

1 Finally, brethren, pray for us, asking that the Lord's Message may be spread rapidly and its glory be displayed, as it was displayed among you;

לסיום, אחים יקרים, אנא, התפללו בעדנו. ראשית כל התפללו שבשורת ה׳ תופץ במהירות וביעילות בכל מקום, ותביא לו כבוד רב כפי שהביאה ביניכם.

2 and that we may be delivered from wrong-headed and wicked men; for it is not everybody who has faith.

שנית, התפללו שלא ניפול בידי אנשים רשעים, שהרי לא כולם אוהבים את האדון.

3 But the Lord is faithful, and He will make you stedfast and will guard you from the Evil one.

אך אתם יכולים לסמוך על האדון שיחזק וישמור אתכם מכל רע.

4 And we have confidence in the Lord in regard to you that you are doing, and will do, what we command.

האדון גם העניק לנו את הביטחון שאתם מקיימים הלכה למעשה את מה שלימדנו אתכם, ואף שתמשיכו בכך בעתיד.

5 And may the Lord guide your hearts into the love of God and into the patience of Christ.

והאדון ישוע יכשיר את לבבכם להבין את משמעותה ועומקה של אהבת אלוהים וסבלנותו של המשיח.

6 But, by the authority of the Lord, we command you, brethren, to stand aloof from every brother whose life is disorderly and not in accordance with the teaching which all received from us.

אחים יקרים, אנו מצווים עליכם בשם ישוע המשיח אדוננו ובסמכותו: התרחקו מכל מאמין עקשן שמסרב לקיים את ההוראות שמסרנו לכם.

7 For you yourselves know that it is your duty to follow our example. There was no disorder in our lives among you,

אתם יודעים היטב שעליכם להתנהג כמונו, שכן מעולם לא ראיתם אותנו סוטים מהדרך הנכונה;

8 nor did we eat any one's bread without paying for it, but we laboured and toiled, working hard night and day in order not to be a burden to any of you.

מעולם לא אכלנו בחינם – תמיד שילמנו בעד מה שקיבלנו. עבדנו קשה יומם ולילה כדי להרוויח את מחייתנו, כי לא רצינו להכביד על איש מכם.

9 This was not because we had not a claim upon you, but it arose from a desire to set you an example--for you to imitate us.

אל תחשבו שלא הייתה לנו הזכות לבקש מכם לספק את מזוננו – פשוט רצינו להראות לכם כיצד עליכם לעבוד לפרנסתכם.

10 For even when we were with you, we laid down this rule for you: "If a man does not choose to work, neither shall he eat."

עוד בהיותנו אצלכם ביקשנו מכם לשמור על העיקרון:”מי שלא יעבוד לא יאכל!“

11 For we hear that there are some of you who live disorderly lives and are mere idle busybodies.

אך בכל זאת אנו שומעים כי יש ביניכם טפילים עצלים, המסרבים לעבוד ומבזבזים את זמנם ברכילות וחרחורי־ריב.

12 To persons of that sort our injunction--and our command by the authority of the Lord Jesus Christ--is that they are to work quietly and eat their own honestly-earned bread.

אנחנו מזהירים את האנשים האלה ומצווים עליהם בשם אדוננו ישוע המשיח: לכו לעבוד והרוויחו את לחמכם בכבוד!

13 But you, brethren, must not grow weary in the path of duty;

ולשאר האחים אני אומר: לעולם אל תתייאשו ואל תפסיקו לעשות מעשים טובים.

14 and if any one refuses to obey these our written instructions, mark that man and hold no communication with him--so that he may be made to feel ashamed.

גרשו מקרבכם את מי שמסרב לשמוע לדברינו שכתובים במכתב זה, כדי שיתבייש בעצמו.

15 And yet do not regard him as an enemy, but caution him as a brother.

אל תתייחסו אליו כאל אויב, אלא כאל אח תועה שיש להזהירו ולהחזירו לדרך הישר.

16 And may the Lord of peace Himself continually grant you peace in every sense. The Lord be with you all.

ואדון השלום בעצמו יעניק לכם את שלומו בכל עת ובכל מקום. יהיה האדון עם כולכם.

17 I Paul add the greeting with my own hand, which is the credential in every letter of mine.

עתה אני, פולוס, מברך את כולכם בכתב־ידי, כמנהגי בסיום כל מכתבי, לאות וסימן שאני באמת הכתבתי אותם. זהו כתב ידי וזוהי חתימתי. יברך אדוננו ישוע המשיח את כולכם.

18 This is my handwriting. May the grace of our Lord Jesus Christ be with you all.