1 Corinthians 14

1 Be eager in your pursuit of this Love, and be earnestly ambitious for spiritual gifts, but let it be chiefly so in order that you may prophesy.

טפחו את האהבה, אך השתדלו להשיג גם את שאר המתנות הרוחניות שמעניק רוח הקודש, ובמיוחד את מתנת הנבואה, שהיא היכולת והכישרון ללמד את דבר ה׳.

2 For he who speaks in an unknown tongue is not speaking to men, but to God; for no one understands him. Yet in the Spirit he is speaking secret truths.

אם קיבלת את מתנת הדיבור בשפה שלא למדת, אתה יכול לדבר רק אל אלוהים ולא אל חברי הקהילה, שאינם מסוגלים להבין שפה זאת. אתה אמנם תדבר בהשראת רוח הקודש, אך לאחרים יישמע הדבר כסודות.

3 But he who prophesies speaks to men words of edification, encouragement and comfort.

לעומת זאת, המנבא מדבר בשם אלוהים, וכך הוא עוזר לאחרים להתחזק באמונה, מעודד ומנחם אותם.

4 He who speaks in an unknown tongue does good to himself, but he who prophesies does good to the Church.

אדם שמדבר”בשפות“עוזר לעצמו להתחזק באמונה, ואילו מי שמתנבא עוזר לכל הקהילה להיבנות.

5 I should be right glad were you all to speak in 'tongues,' but yet more glad were you all to prophesy. And, in fact, the man who prophesies is superior to him who speaks in 'tongues,' except when the latter can interpret in order that the Church may get a blessing.

הלוואי שכולכם תדברו בשפות זרות, אבל יותר מזה, הלוואי שכולכם תנבאו. כי חשוב יותר להטיף את דבר אלוהים מאשר לדבר בשפות לא־ידועות, אלא אם תוכלו לתרגם את הנאמר כדי שכל השומעים יבינו.

6 But, brethren, as things are, if I come to you speaking in 'tongues,' what benefit shall I confer on you, if the utterance is neither in the form of a revelation nor of additional knowledge nor of prophecy nor of teaching?

אחי היקרים, אם אני עצמי אבוא ואדבר אליכם בשפה שאינכם מבינים, מה אועיל לכם? לעומת זאת, אם אדבר אליכם בשפתכם ואספר לכם מה אמר לי אלוהים, מה אני יודע, אם אני אנבא, או אלמד מה כתוב בכתבי־הקודש – הרי שאעזור לכם להתחזק באמונה.

7 Even inanimate things--flutes or harps, for instance--when yielding a sound, if they make no distinction in the notes, how shall the tune which is played on the flute or the harp be known?

אם איננו מדברים עברית פשוטה וברורה, איש לא יבין מה אנחנו רוצים. קחו למשל את החליל והכינור – אם אין הם משמיעים צלילים ברורים ומדויקים, איש לא יוכל לזהות את המנגינה המנוגנת.

8 If the bugle--to take another example--gives an uncertain sound, who will prepare for battle?

אם בעת מלחמה לא יתקע המחצצר את התרועה המוסכמת, כיצד יידעו החיילים שהם נקראים למלחמה?

9 And so with you; if with the living voice you fail to utter intelligible words, how will people know what you are saying? You will be talking to the winds.

כך גם לגבי דיבור בשפות לא־ידועות: אם אתה מדבר אל מישהו בשפה שאינו מבין, כיצד יוכל לנחש מה אתה אומר? אתה כאילו מדבר אל הקיר!

10 There are, we will suppose, a great number of languages in the world, and no creature is without a language.

יש בעולם מאות שפות שונות, וכל אחת מהן טובה ושימושית … לאלה שמבינים אותן,

11 If, however, I do not know the meaning of the particular language, I shall seem to the speaker of it, and he to me, to be merely talking some foreign tongue.

אך לי אין כל תועלת בהן. לכן, אדם שיפנה אלי באחת השפות האלה יהיה לגבי זר לגמרי – אני לא אבין אותו, והוא לא יבין אותי.

12 Therefore, seeing that you are ambitious for spiritual gifts, seek to excel in them so as to benefit the Church.

מאחר שאתם באמת שואפים למתנות הרוחניות, בקשו מרוח הקודש את המתנות המועילות ביותר לקהילה כולה.

13 Therefore let a man who has the gift of tongues pray for the power of interpreting them.

מי שמדבר בשפה לא־ידועה צריך להתפלל בעד היכולת לתרגם שפה זו, כדי שיוכל לשתף את האחרים ולהסביר להם מה אמר.

14 For if I pray in an unknown tongue, my spirit prays, but my understanding is barren.

הרי אם אני מתפלל בשפה שאיני מבין, רוחי אמנם מתפלל, אך איני יודע מה אני אומר.

15 How then does the matter stand? I will pray in spirit, and I will pray with my understanding also. I will praise God in spirit, and I will praise Him with my understanding also.

כיצד אני פותר את הבעיה? אני מדבר בשפה לא־ידועה וגם בשפתי הרגילה המוכרת לכולם; אני שר בשפה זרה וגם בשפתי הרגילה.

16 Otherwise, if you bless God in spirit only, how shall he who is in the position of an ungifted man say the 'Amen' to your giving of thanks, when he does not know what your words mean?

אם אתם מהללים את אלוהים רק בשפה לא־ידועה, אלה שאינם מבינים אתכם לא יוכלו להלל את ה׳ ולהודות לו יחד אתכם. כיצד יוכלו להצטרף אליכם ולהלל את ה׳ בשעה שאינם יודעים מה אתם אומרים?

17 Rightly enough you are giving thanks, and yet your neighbor is not benefited.

אתם אמנם מהללים את ה׳, אולם הדבר אינו מועיל ואינו עוזר לאחרים.

18 I speak in a tongue, thank God, more than all of you;

אני מודה לאלוהים על שאני מדבר”בשפות“יותר מכל אחד מכם.

19 but in the Church I would rather speak five words with my understanding--so as to instruct others also--than ten thousand words in an unknown tongue.

אך בציבור אני מעדיף לומר חמש מילים מובנות שיעזרו לכולם, מאשר עשרת־אלפים מילים בשפה שאינה מוכרת לאיש.

20 Brethren, do not prove yourselves to be children in your minds. As regards evil, indeed, be utter babes, but as regards your minds prove yourselves to be men of ripe years.

אחי היקרים, אל תהיו ילדותיים במחשבותיכם והבנתכם. היו תמימים כילדים בכל הנוגע למעשים רעים, אולם בכל הקשור לעניינים רציניים כאלה, היו נבונים והתנהגו כמבוגרים.

21 In the Law it stands written, "'By men of unknown tongues and by the lips of an unknown nation will I speak to this People, but even then they will not listen to Me', says the Lord."

כתוב בכתבי־הקודש, שאלוהים ידבר אל העם הזה בשפות זרות, אבל גם אז לא יקשיב העם לה׳.

22 This shows that the gift of tongues is intended as a sign not to those who believe but to unbelievers, but prophecy is intended not for unbelievers but for those who believe.

מכאן אתם רואים שדיבור בשפה זרה ולא־ידועה אינו עוזר לאנשים להאמין. אך הנבואה עוזרת לאנשים להאמין.

23 Accordingly if the whole Church has assembled and all are speaking in 'tongues,' and there come in ungifted men, or unbelievers, will they not say that you are all mad?

אם יבואו לקהילתכם אורחים או לא־מאמינים ויראו את כולכם מדברים בשפות זרות ולא מוכרות, מה יחשבו? הם יחשבו שיצאתם מדעתכם!

24 If, on the other hand, every one is prophesying and an unbeliever or an ungifted man comes in, he is convicted by all and closely examined by all,

בעוד שאם תטיפו את דבר ה׳, גם האורח וגם הלא־מאמין שיבקרו בקהילתכם ישמעו ויבינו. יתכן מאוד שדבר אלוהים יגע בלבם, יוכיח אותם בחטאם,

25 and the hidden evils of his heart are brought to light. And, as the result, he will fall on his face and worship God, and will report to others that of a truth God is among you.

ותוך כדי הקשבה לדבר ה׳ יתרכך לבם, והם יכרעו ברך לפני ה׳ ויודו כי אלוהים באמת נמצא בינינו.

26 What then, brethren? Whenever you assemble, there is not one of you who is not ready either with a song of praise, a sermon, a revelation, a 'tongue,' or an interpretation. Let everything be done with a view to the building up of faith and character.

לסיכום: כשתתאספו יחד, אחד ישיר, שני ‎ יְלַמֵּד, שלישי יגלה חזון מיוחד מאלוהים, רביעי ידבר בשפה לא־ידועה, חמישי יפרש בקול רם את השפה הלא־ידועה, אולם זכרו: כל מה שנעשה צריך להועיל לכולם, לחזק ולבנות את כולם באדון.

27 If there is speaking in an unknown tongue, only two or at the most three should speak, and they should do so one at a time, and one should interpret;

בכל אסיפה מותר רק לשניים או שלושה איש לדבר בשפות לא־ידועות; עליהם לדבר זה לאחר זה, ומישהו חייב לתרגם את דבריהם.

28 or if there is no interpreter, let the man with the gift be silent in the Church, speaking to himself and to God.

אם אין בקהל מי שמסוגל לתרגם, אסור להם לדבר בקול רם; עליהם לדבר בלחש לעצמם ולאלוהים, ולא לציבור.

29 But if there are Prophets, let two or three speak and let the rest judge.

שניים או שלושה נביאים ידברו – זה לאחר זה וכל האחרים יקשיבו. אולם אם בשעה שאחד מדבר אדם אחר מקבל חזון מאלוהים, על הראשון להפסיק ולהניח לשני לדבר.

30 And if anything is revealed to some one else who is seated there, let the first be silent.

31 For you can all prophesy one by one, so that all may learn and all be encouraged:

בדרך זאת כל מי שמקבל חזון או נבואה מה׳ יוכל לדבר – אחד־אחד – וכולם ילמדו, יתעודדו ויתחזקו.

32 and the spirits of Prophets yield submission to Prophets.

אל תשכחו כי האנשים שמביאים אליכם את דבר אלוהים מסוגלים לשלוט בעצמם ולחכות בסבלנות בתור!

33 For God is not a God of disorder, but of peace, as He is in all the Churches of His people.

אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא שלום. כנהוג בכל הקהילות,

34 Let married women be silent in the Churches, for they are not permitted to speak. They must be content with a subordinate place, as the Law also says;

על הנשים לשתוק בעת אסיפות הקהילה; אסור להן להשתתף בשיחה, כי עליהן להיכנע לגברים, כפי שמלמדים אותנו הכתובים.

35 and if they wish to ask questions, they should ask their own husbands at home. For it is disgraceful for a married woman to speak at a Church assembly.

אם יש להן שאלות, שתשאלנה את הבעלים בבית, כי לא נאה לאישה להביע את דעתה באסיפות הקהילה.

36 Was it from you that God's Message first went forth, or is it to you only that it has come?

האם אינכם מסכימים איתי? האם אתם חושבים שאתם בעצמכם המצאתם את הכתובים? או האם אתם לבדכם מבינים את הכתובים?

37 If any one deems himself to be a Prophet or a man with spiritual gifts, let him recognize as the Lord's command all that I am now writing to you.

אם מישהו חושב שהוא נביא או רוחני, אז שיכיר בכך שהדברים שאני כותב הם מצוות האדון.

38 But if any one is ignorant, let him be ignorant.

אך אם מישהו לא יכיר בכך, אז לא יוכר בו.

39 The conclusion, my brethren, is this. Be earnestly ambitious to prophesy, and do not check speaking with tongues;

אם כן, אחי היקרים, השתדלו להשיג את מתנת הנבואה, ואל תאסרו את הדיבור בשפות לא־ידועות.

40 only let everything be done in a becoming and orderly manner.

על כל פנים, כל מה שאתם עושים עשו תוך שמירה על הסדר והטעם הטוב.