1 Corinthians 11
1 Be imitators of me, in so far as I in turn am an imitator of Christ.
| לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח. |
2 Now I commend you for remembering me in everything, and because you hold fast truths and practices precisely as I have taught them to you.
| אחים יקרים, אני שמח כל־כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם. |
3 I would have you know, however, that of every man, Christ is the Head, that of a woman her husband is the Head, and that God is Christ's Head.
| ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים. |
4 A man who wears a veil when praying or prophesying dishonors his Head;
| לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח. |
5 but a woman who prays or prophesies with her head uncovered dishonors her Head, for it is exactly the same as if she had her hair cut short.
| אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה. |
6 If a woman will not wear a veil, let her also cut off her hair. But since it is a dishonor to a woman to have her hair cut off or her head shaved, let her wear a veil.
| אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה. |
7 For a man ought not to have a veil on his head, since he is the image and glory of God; while woman is the glory of man.
| הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו. |
8 Man does not take his origin from woman, but woman takes hers from man.
| אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם. |
9 For man was not created for woman's sake, but woman for man's.
| אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם. |
10 That is why a woman ought to have on her head a symbol of subjection, because of the angels.
| לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים. |
11 Yet, in the Lord, woman is not independent of man nor man independent of woman.
| אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו. |
12 For just as woman originates from man, so also man comes into existence through woman, but everything springs originally from God.
| האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על־ידי אלוהים. |
13 Judge of this for your own selves: is it seemly for a woman to pray to God when she is unveiled?
| אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש? |
14 Does not Nature itself teach you that if a man has long hair it is a dishonor to him,
| האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו. |
15 but that if a woman has long hair it is her glory, because her hair was given her for a covering?
16 But if any one is inclined to be contentious on the point, we have no such custom, nor have the Churches of God.
| אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות. |
17 But while giving you these instructions, there is one thing I cannot praise--your meeting together, with bad rather than good results.
| בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות. |
18 for, in the first place, when you meet as a Church, there are divisions among you. This is what I am told, and I believe that there is some truth in it.
| אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות, |
19 For there must of necessity be differences of opinion among you, in order that it may be plainly seen who are the men of sterling worth among you.
| כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור. |
20 When, however, you meet in one place, there is no eating the Supper of the Lord;
| כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת־האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם. |
21 for it is his own supper of which each of you is in a hurry to partake, and one eats like a hungry man, while another has already drunk to excess.
| סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים. |
22 Why, have you no homes in which to eat and drink? Or do you wish to show your contempt for the Church of God and make those who have no homes feel ashamed? What shall I say to you? Shall I praise you? In this matter I certainly do not praise you.
| מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם”הטובה“! |
23 For it was from the Lord that I received the facts which, in turn, I handed on to you; how that the Lord Jesus, on the night He was to be betrayed, took some bread,
| אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על־ידי יהודה, הוא לקח לחם, |
24 and after giving thanks He broke it and said, "This is my body which is about to be broken for you. Do this in memory of me."
| הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ |
25 In the same way, when the meal was over, He also took the cup. "This cup," He said, "is the new Covenant of which my blood is the pledge. Do this, every time that you drink it, in memory of me."
| לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו.“ |
26 For every time that you eat this bread and drink from the cup, you are proclaiming the Lord's death--until He returns.
| כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו. |
27 Whoever, therefore, in an unworthy manner, eats the bread or drinks from the cup of the Lord sins against the body and blood of the Lord.
| כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו. |
28 But let a man examine himself, and, having done that, then let him eat the bread and drink from the cup.
| על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין, |
29 For any one who eats and drinks, eats and drinks judgement to himself, if he fails to estimate the body aright.
| כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו. |
30 That is why many among you are sickly and out of health, and why not a few die.
| זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו. |
31 If, however, we estimated ourselves aright, we should not be judged.
| ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו. |
32 But when we are judged by the Lord, chastisement follows, to save us from being condemned along with the world.
| דעו לכם שאם ה׳ שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם. |
33 Therefore, brethren, when you come together for this meal, wait for one another.
| לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו; |
34 If any one is hungry, let him eat at home; so that your coming together may not lead to judgement. The other matters I will deal with whenever I come.
| מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו. את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם. |
